ת"ק 42378-01-16 רוזנברג נ' בן ארצי

העובדות

1. עניינה של התביעה - דרישת פיצוי בסך 30,000 עקב נזקים שנגרמו לגג התובע. בתביעה נטען כי התובע והנתבע, שכנים בבית דו משפחתי, וכי הנתבע במהלך בניית תוספת לביתו, חתך את גג הרעפים של התובע וגרם לחדירת מים לבית התובע.

נטען כי על אף שנערך בין הצדדים הסדר גישור (ההסדר מיום 17.6.15 צורף לתביעה), בו התחייב הנתבע לתקן את הגג והנזקים שנגרמו בבית, עד הגשת התביעה דבר לא נעשה. בהסדר הגישור, אשר בוצע באמצעות מרכז הגישור בכרמיאל, נקבע כלהלן:

1. הנתבע מתחייב להזמין גגן שיתן פתרון מקצועי לתיקון הפתח בגג של התובע. הגגן יגיע לבית עד ה – 30.6.15, אשר ימצא פתרון תוך 30 יום מתום חתימת הסכם זה.

2. עד סוף חודש יוני הנתבע יביא חשמלאי אשר יבדוק את הנזק ואת התיקונים הנדרשים כנ"ל לגבי הצבע.

3. תיקוני הנזקים שנגרם לדוד החשמל ולקירות ישולמו ע"י הנתבע למבצעים.

4. לגבי המרזב ומסלולו יוחלט בין שני הצדדים כיצד יתבצע. הביצוע על חשבון הנתבע.

5. והיה וכל הסעיפים מ – 1-4 ימולאו, לתובע לא יהיו יותר תלונות לנתבע בנושאים אלו.

לתביעה צורפו צילומים בהם נראה הנזק הנטען לגג.

2. בכתב ההגנה טען הנתבע כי בחודש מרץ 2015 נכנס לדירתו וביצע בה שיפוץ. בשל הרחבה שבוצעה, היה צורך בפתיחת הגג המשותף בינו לבין התובע. נטען כי בזמן שהגג היה פתוח, ארעה סופת גשמים בעקבותיה חדרו מים והרטיבו את הגג המשותף של הצדדים. בהמשך, נטען, התובע התלונן גם כי הגג של הנתבע פולש לשטחו. נטען כי הצדדים הגיעו להסכמות בהסדר גישור וכי הנתבע ביצע את ההסכמות. לטענתו גגן שהוזמן על ידו סידר את הרעפים וביצע זיפות כהלכה למניעת רטיבות. כמו"כ, חשמלאי שהזמין ביצע כל שהיה נדרש מבחינת החשמל. עוד נטען כי הותקן מרזב על חשבון הנתבע. הנתבע צרף לכתב ההגנה אישורים מהגגן ומהחשמלאי ותמונות של תיקון הגג והמרזב. כן נטען כי התובע פירק מס' פעמים את המרזב ואף איים על הנתבע באקדח צעצוע. הנתבע הגיש תלונה על כך במשטרה.

במסמך מטעם הגגן, פיני מלכה, שצורף לתביעה נכתב כי הגגן ביצע ביום 11.10.15 קיצור של סוף הגג הגובל עם גג התובע. לאחר הקיצור, הגג "יושב קו אפס עם הקיר המשותף". נכתב כי על עבודה זו קיבל סכום של 1,500 ₪ במזומן. במסמך נוסף רשם הגגן כי ביצע תיקון יריעות בגג רעפים ביום 16.10.15 ושולם לו על כך במזומן סך של 3,000 ₪.

3. ביום 4.5.17 התקיים דיון לפני בו נכחו הצדדים.

הנתבע טען כי ביצע את כל אשר נדרש ממנו במסגרת הסכם הגישור. כן טען הנתבע כי כאשר עבר לגור במקום הודיע לתובע כי הוא בונה קיר נוסף בשטחו, במקביל לקיר המשותף, באופן שהוא אף מאבד חלק משטחו והוא שילם על כך 5,000 ₪. לטענתו בנה את הקיר הנוסף במטרה ליצור יחסי שכנות טובים. לטענתו כשעבר לגור במקום נודע לו מהדייר הקודם כי ישנו ויכוח עתיק יומין על הקיר המשותף, והוא ניסה למנוע זאת. בעקבות הבנייה הגג המשותף נכנס לשטח של השכן בכ-40 ס"מ בלבד. הנתבע טען כי הביא למקום גגן אשר קיצר את הגג ואת הרעפים וקצה הגג נמצא בשטחו כיום. המרזב, נטען, ממוקם על הקיר המשותף. כן טען הנתבע כי הביא למקום חשמלאי אשר תיקן את הקצר שנגרם כתוצאה מהרטיבות. מעבר לכך, נטען, לא היה כל נזק. הנתבע טען כי ילדיו מפחדי מהתובע וכי הוא מאיים עליהם באקדח צעצוע.

התובע שלל את דברי הנתבע וטען כי הגג לא תוקן. לטענתו, מהנדס העיריה שהזמין למקום ביקש ממנו להזמין גגן שיבחן עלות התיקון. לטענתו, הבנייה נעשתה ללא היתר בנייה וללא אישור מהעיריה. הוא פנה לעיריה ושם נאמר לו כי אין היתר בנייה.

בתום הדיון מיניתי מומחה מטעם ביהמ"ש, המהנדס צביקה רום, אשר יתן חוו"ד בעניין אופן תיקון הגג של התובע וכן בעניין אופן הקמת והצבת המרזב של הנתבע והאם נגרם נזק עקב פעילות כלשהי של הנתבע לבית התובע.

שכר טרחת המומחה, נקבע, ישולם בשלב ראשון באופן שווה בין שני הצדדים לפני תחילת הבדיקה ולפני ביקורו במקום.

על הצדדים, עם קבלת חוות דעת המומחה, לפעול על פי מסקנותיו מידית ולהודיע לביהמ"ש ובכך יסתיים התיק. מיד לאחר קבלת חווה"ד בביהמ"ש ובידי הצדדים, הצדדים יודיעו כיצד פעלו בתוך 20 ימים. לאחר קבלת הודעת הצדדים או הודעה משותפת או 2 הודעות כל אחת מצד אחד, ביהמ"ש יסגור התיק או על פי הנסיבות יקבע כיצד ימשכו ההליכים.