ת"ק 41443-10-16 מנקס נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ

1.לפניי תביעה קטנה של לקוח נגד חברת כרטיסי אשראי. הטענה המרכזית בתביעה היא שחברת כרטיסי האשראי התרשלה, וכתוצאה מכך לא שולמו לחברת הביטוח התשלומים הנדרשים לביטוח רכבו של התובע והביטוח בוטל. הנזק הנתבע בתביעה הוא תגמולי הביטוח שהתובע לא זכה בהם, לאחר שרכבו השתתף בתאונת דרכים.

2.התובע ביטח את רכבו בביטוח מקיף בפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן – המבטח), החל מיום 1.11.2015. הביטוח שולם בתשלומים. בחודש ינואר 2015 הנפיק התובע כרטיס אשראי אצל הנתבעת. במסגרת הנפקה זו ביקש התובע שיועברו הוראות הקבע והתשלומים מן הכרטיס הישן (שהונפק על-ידי חברת אשראי אחרת) לכרטיס החדש (להלן – הכרטיס הראשון והכרטיס השני, בהתאמה). אלא שככל הנראה ארעה תקלה בשליחת או בקבלת הכרטיס השני, ועל כן הונפק לתובע כרטיס שלישי. הכרטיס השני בוטל, ולמעשה מעולם לא נעשה בו שימוש. מהטיעונים שנשמעו בפניי עולה כי המבטח ניסה לגבות את תשלומי דמי-הביטוח באמצעות הכרטיס השני, וקיבל מן הנתבעת הודעת סירוב. התשלום האחרון שגבה המבטח מן התובע הוא מיום 27.1.2016 (נספח ג' לכתב התביעה). לאחר מכן הביטוח בוטל בשל אי-תשלום דמי הביטוח על-ידי התובע. לדברי התובע, ביום 27.6.2016 השתתף רכבו בתאונת דרכים. לרכבו של התובע נגרם נזק בסך 1,400 ש"ח, ולרכב האחר שהשתתף בתאונה נגרם נזק בסך 5,000 ש"ח (מוצג מ/1). התובע נשא בנזק שנגרם לרכב האחר. לטענת התובע, לאחר התאונה נודע לו שהביטוח בוטל על-ידי המבטח בשל אי-תשלום דמי הביטוח.

3.בנסיבות אלו הוגשה התביעה דנא, שבה טוען התובע שיש לייחס לנתבעת אחריות לתקלה שבעטיה בוטל הביטוח לרכבו. הנתבעת, מנגד, מכחישה את אחריותה הנטענת. הנתבעת טוענת, בין היתר, כי לפי ההסכם בינה לבין התובע היא אינה נושאת באחריות להעברת הוראות הקבע לכרטיס החדש. הנתבעת טוענת כי מסרה הודעה לבתי העסק לחייב את התובע בכרטיס השלישי ולא בכרטיס השני, וזו אינה אשמתה שחרף הודעה זו המבטח ניסה לחייב את הכרטיס השני. לדברי הנתבעת היא אינה נושאת באחריות לאופן שבו בוחרים בתי עסק לפעול.

4. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, דעתי היא כי קיים קושי בתביעה באופן ובמועד שבו הוגשה, וזאת לאור ההכרח שהתובע ימצה תחילה את מלוא טענותיו מול המבטח. עילת התביעה של התובע נגד הנתבעת נסמכת על דחיית פנייתו של התובע למבטח לקבלת תגמולי הביטוח. הנזק הנטען הוא תגמולי הביטוח שלא שולמו לתובע מן המבטח. אלא שלכתב התביעה לא צורפה כל התכתבות שהיא בין התובע לבין המבטח בדבר שלילת תגמולים אלו. בדיון טען התובע בקצרה כי פנייתו למבטח נדחתה ונמסר לו שהביטוח אינו בתוקף, בלא שטענה זו נתמכה במסמך כשלהו.

5.מבלי לקבוע כמובן מסמרות או להביע עמדה כלשהי לגופם של היחסים בין התובע לבין המבטח (שכן המבטח אינו בעל דין בהליך בפניי ועמדתו לא נשמעה), הרי שכידוע, טרם ישלול המבטח את הכיסוי הביטוחי מן המבוטח בשל פיגורים בתשלום, על המבטח ליתן למבוטח שתי התראות בכתב (סעיף 15(א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן – חוק חוזה הביטוח)). זאת ועוד, בפסיקה ובספרות המשפטית אף הובעה העמדה שלפיה הנטל על המבטח להוכיח שהודעות אלו נמסרו למבוטח (להרחבה ראו, ירון אליאס, דיני ביטוח 766-762 (2016)). בדיון טען התובע כי לא קיבל כל התראה שהיא מהמבטח על ביטול הביטוח בשל אי-העמידה בתשלומים, וגילה על ביטול הביטוח רק לאחר התאונה. בנסיבות אלו, נשאלת השאלה האם פנה התובע למבטח וניסה למצות מולו את טענותיו לשם קבלת תגמולי הביטוח, למשל, בהסתמך על הטענה שלא קיבל מן המבטח את ההתראות הנדרשות על-פי דין לשם ביטול הביטוח. יובהר פעם נוספת, כי בנושא היחסים בין התובע לבין המבטח אינני מביע כל עמדה.

6.מעניין לציין שיתכן שסעיף 15 לחוק חוזה הביטוח מעמיד את התובע במלכוד בכל הנוגע ליחסיו עם הנתבעת. ככל שיתברר שהמבטח שלח לתובע את ההתראות הנדרשות על-פי הדין וכי אלו נמסרו לתובע, הרי שלכאורה לא זכאי התובע לתגמולי הביטוח מהמבטח ונגרם לו נזק, אולם מאידך גיסא, קיים קושי בעילת התביעה של התובע נגד הנתבעת שכן הוא ידע שדמי הביטוח אינם משולמים כסדרם ויכול היה להסדיר את הנושא. ככל שיתברר שהמבטח לא שלח לתובע את ההתראות הנדרשות על-פי הדין או כי אלו לא נמסרו לתובע, הרי שלכאורה, יתכן שלתובע טענה טובה נגד המבטח (ופעם נוספת, בלא שאקבע בכך כל מסמרות), ואם יזכה בתגמולי הביטוח ממילא לא קיימת לו עילת תביעה נגד הנתבעת.

7.כך או אחרת, טרם יוכל התובע לבסס עילת תביעה נגד הנתבעת בגין נזק שנגרם לו בשל שלילת תגמולי הביטוח, הרי שעליו לבסס תשתית לכך שתגמולים אלו אכן נשללו. בשלב זה לא עלה בידי התובע לשכנע שכך אירע.

8.ודוק, אין כוונתי לומר שעל מנת לבסס עילת תביעה נגד הנתבעת, על התובע להגיש תביעה לבית המשפט תחילה נגד המבטח. אין הכרח בפתיחת הליך משפטי נגד המבטח. די שהמבטח יראה שנקט אמצעים סבירים כלפי המבטח. אלא שבתביעה כפי שהוגשה התובע אינו עומד אף בנטל זה. לתביעה לא צורפה כל התכתבות שהיא בין התובע לבין המבטח, לא כל שכן התכתבות שבה מעלה התובע כלפי המבטח את הטענה בדבר אי-מתן ההתראות הנדרשות בדין לשם ביטול הביטוח.