ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
|
41104-01-14
15/07/2014
|
בפני הרשמת הבכירה:
אושרית הובר היימן
|
| - נגד - |
תובע:
יצחק ילוב
|
נתבע:
דוד דרשן
|
| פסק דין |
התובע, שהינו טכנאי גז במקצועו, הוזמן ע"י הנתבע לבצע תיקון מערכת חימום מים בגז. בשיחתם המוקדמת, הובהר כי לנתבע מחירו של "ברז חשמלי" עומד על סך 530 ₪ (449 ₪ + מע"מ).
בתום התיקון, הוצאה ע"י התובע חשבונית, בגין עלות ההתקנה (400 ש"ח) ועלות "ברז סולונויד חשמלי" למחמם המים (450 ₪), סה"כ 1003 ₪ (850 ₪+מע"מ).
הנתבע, מצידו סירב לשלם עבור ה"ברז", וטען כי כלל לא הוחלף הברז, אלא רק ה"סולונויד", שהוא סליל, רכיב בתוך המכלול הנקרא "ברז" שעלותו נעה בין עשרות שקלים למאה שקלים בלבד.
הנתבע טען, כי התובע ביצע עבודה רשלנית, וכי הלה מבקש לקבל כספים במרמה.
כן, טען כי אין לו לא כל מחלוקת על תשלום עלות עבודתו של התובע, בסך 400 ₪ וכי הציע לעשות כן מלכתחילה.
קודם שאדרש לטענות גופן, אני חשה מחויבת להתייחס להיעדר הפרופורציות המוחלט שבין התנהלות הצדדים בתיק זה, לבין שיעור הסכום השנוי במחלוקת (450 ₪ בתוספת מע"מ).
במסגרת הדיון שהתקיים בפני העידו התובע ושני עדים מטעמו (ובהם שוטר שהגיע בעת האירוע נשוא התביעה על מנת לסייע לצדדים לפתור את המחלוקת). גם הנתבע העיד בפני והציג בפני ראיות ביחס לחלקי המתקן, הוראות היצרן וכן תמלול המתפרס על פני 24 (!) עמודים, אשר נטען כי מתעד את הדברים שנאמרו בין הצדדים בכל שלב המחלוקת על התשלום.
במהלך הדיון, התעקשו הצדדים להפוך כל אבן ואף שהדבר נראה כבלתי סביר בעיני, נוכח הסכום השנוי במחלוקת, על מנת שלא תפגע תחושת הצדק של הצדדים ובכדי ליתן להם את יומם בבית המשפט, איפשרתי לצדדים להציג ראיותיהם בהרחבה, וכן אפשרתי לנתבע לחקור ארוכות את עדי התובע וכן את התובע עצמו.
כן, הציגו הצדדים במסגרת הדיון כמוצגים חלקים שונים של מערכת חימום המים.
אין ספק, כי לו היו הצדדים בוחרים להתנהל באופן מושכל, וודאי היו מגיעים להבנה אשר הייתה מייתרת את הצורך בהשקעה כה רבה של זמנם, זמן העדים וזמנו של בית המשפט, ולו מתוך שיקולי עלות אל מול תועלת במיצוי ההליך המשפטי.
ומכאן, להכרעה.
לאחר ששמעתי את הצדדים ארוכות, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל. ואלו נימוקי:
ראש וראשון, עדותו של התובע מהימנה עלי. תשובותיו של התובע היו ספונטניות והוא ענה על כל שאלה באופן שעלה לכדי מסכת עובדתית שלמה והגיונית.