רקע כללי וטענות הצדדים
לפניי תביעת התובעים, יחזקאל וורה דויד, כנגד איסתא ישראל בע"מ, המשמשת כסוכנות נסיעות (להלן: "הנתבעת"). התובעים התקשרו עם הנתבעת לשם רכישת כרטיסי טיסה ליוהנסבורג בדרום אפריקה לצורך ביקור בנו של התובע המתגורר שם עם משפחתו. ההתקשרות נעשתה מול נציגת הנתבעת, הסוכנת דפנה בז'רנו (להלן: "הסוכנת"), אשר התבקשה על ידי התובעים לבדוק האם יש צורך בהנפקת ויזה (אשרת כניסה) עבורם לצורך הטיסה.
התובעים הזמינו מהנתבעת כרטיסי טיסה ליוהנסבורג ליום 15.07.15 וכמו כן הזמינו ביטוח נסיעות לחו"ל לתובעת 2. התובע פנה לסוכנת על מנת שתברר אם יש צורך בהנפקת ויזה עבורו או עבור אשתו. לטענתו, לאחר בירור שערכה הסוכנות מול הגורמים הרלוונטיים, מסרה לו כי אין צורך בויזה כלשהי, לא לתובע שהוא בעל דרכון ישראלי, ולא לתובעת שהיא בעלת דרכון רוסי.
ביום הטיסה (15.07.15), וכאשר התובעים הגיעו לשדה התעופה, לתדהמתם התחוור להם כי מאחר ולתובעת יש דרכון רוסי, היה עליה להצטייד בויזה לדרום אפריקה ובשל כך היא לא תוכל לעלות על הטיסה. התובעים נאלצו לשוב על עקבותיהם לביתם ולוותר על הטיסה באותו היום.
בהמשך, במהלך ניסיונה של הנתבעת להקטין את הנזק ועוגמת הנפש שנגרמה לתובעים, הוצע להם, מועד טיסה חלופי ליוהנסבורג וזאת מיום 24.07.2015 עד ליום 06.08.2015. לטענת התובעים המועדים החלופיים שהוצעו לטיסה לא היו רלוונטיים מבחינתם מפאת סמיכות הזמנים בינם לבין מועדים של נסיעה נוספת למוסקבה אליה התובעים התעתדו התובעת לצאת באמצע אוגוסט במסגרת לצורך הגעה לחתונת בנה של התובעת המתגורר במוסקבה, ובנוסף בשל טענתם כי הויזה שהונפקה רק ביום 22.07.2015, טרם הגיעה לידיהם והייתה עדיין בשגרירות ואזי ממילא טיסה מועד של ה- 24/7 הייתה בלתי אפשרית מבחינתם.
בסופו של יום, לטענת התובעים, הם לא יצאו לחופשה המתוכננת ביוהנסבורג ולא ביקרו את בנו ואת נכדיו של התובע עד עתה ונגרמה להם עוגמת נפש רבה.
אין חולק כי בשל מה שארע, הנתבעת נטלה אחריות והשיבה לתובעים את מלוא עלות כרטיסי הטיסה ועלות ביטוח הנסיעות לחו"ל ואף הציעה לתובעים פיצוי סמלי בדמות הנחה עתידית לרכישת כרטיסי טיסה. התובעים דחו הצעה זו ועומדים על קבלת פיצוי עבור ימי החופש שנאלצו לקחת מעבודתם בגין חופשה שלא יצאה אל הפועל, הוצאות נסיעה, עלות המצרכים שרכשו עבור בנו של התובע ותכננו לקחת עימם ופיצויים בגין עוגמת נפש.
מנגד, טענה הנתבעת כי גם התובעים לא היו פטורים מאחריות לבדוק בעצמם את נושא הצורך להנפיק ויזה ועל פי הנטען, הסוכנת אף ייעצה לתובע לעשות כן. הנתבעת הפנתה את בית המשפט לטופס הזמנת שירותי תיירות אותו העבירו לתובע במייל. בסעיף 1 לטופס זה נכתב: "הטיפול בדרכון, באשרות (ויזות) וכיוצא בזה...הינו באחריות הנוסע אלא אם מסר זאת לטיפול סוכן הנסיעות". משכך, גורסת הנתבעת כי בנסיבות שנוצרו, קיים אשם תורם משמעותי לתובע שנמנע מלברר בעצמו בנוגע לאשרת הויזה למרות שהסוכנת ייעצה לו לעשות כן ולא לסמוך עליה בלבד.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.