-
מונחת לפניי תביעה על סך של 5000 ₪ שעילתה פיצוי ללא הוכחת נזק בגין משלוח דבר פרסומת אחד לדואר האלקטרוני (להלן: "דוא"ל" או "מייל") במסגרת החשבונית החודשית שהנתבעת סיפקה לתובע וכן בשתי הזדמנויות נוספות, נציג מטעמה של הנתבעת התקשר לקו הנייד של התובע והציע לו שירות. זאת, ללא הסכמתו ואף לאחר שביקש להסיר את עצמו במסגרת תביעה כספית שכבר הגיש נגד הנתבעת אשר לא הבשילה לכדי דיון משפטי עקב הגעה להסדר ביניהם מחוץ לכתלי בית המשפט. אשר על כן, טוען התובע, יש לחייב את הנתבעת בעבור משלוח של שלושה דברי פרסומת בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב -1982 (המכונה "חוק הספאם". להלן: "חוק התקשורת") וכן בגין פגיעה בפרטיותו לפי חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.
העובדות הצריכות לעניין
-
הנתבעת, חברת הוט מובייל, מספקת שירותי תקשורת. התובע, עו"ד במקצועו, מנהל משרד פרטי עצמאי בירושלים. בתאריך 23.3.2016, שלחה הנתבעת לכתובת הדוא"ל של התובע דבר פרסומת במסגרת החשבונית החודשית בו היא פרסמה שירות סינון אתרים ללא תשלום המאפשר סינון תכנים במהלך הגלישה ברשת האינטרנט הסלולרי על ידי מניעת גישה לאתרי אינטרנט המכילים תכנים בלתי הולמים או בלתי חוקיים או שקיים חשש כי יכילו תכנים אלה. לטענתו, הפרסומות הן בתחום האינטרנט הביתי, שירות אליו לא ביקש להצטרף. דבר הפרסומת ממוקם בעמוד האחרון של החשבונית. כמו כן, בשתי הזדמנויות נוספות, בתאריך 31.7.2016 וביום 3.8.2016, התקשר נציג החברה לטלפון הנייד שלו והציע שירות. משכך, הוא טוען, מדובר בשלושה דברי פרסומת המכונים "ספאם". בגין הפרת הוראת חוק התקשורת, נשלחו לנתבעת מטעמו שני מכתבי התראה וכן שלוש התכתבויות דוא"ל. לטענתו, לא יכול להיות חולק כי לאחר שהוגש כתב תביעה עוד בחודש דצמבר 2015 והוא הביע את דעתו באופן מפורש או במשתמע כי הוא מתנגד לקבלת פרסומות "ספאם", ובפרט לאחר שהיה מנוי על שירותיה של הנתבעת יומיים בלבד, שהוא יקבל באמצע חודש מרץ 2016 חשבונית ובה דבר פרסומת. התובע הדגיש כי למעט אותו יום בו הצטרף עם שני מספרי המנוי שברשותו למאגר לקוחות הנתבעת ורכש מסלול הכולל בין היתר שירות שיחות והודעות ללא הגבלה, הוא לא נמנה על חוג לקוחות הנתבעת.
עוד הדגיש, כי במהלך סגירת העסקה, עמד הוא על דעתו שהנתבעת לא תשגר דברי פרסומת אליו ומחק מול הנציגה ממסמכי ההתקשרות את הסעיפים המתירים לה כן. עוד הוא טוען, כי הנתבעת לקחה על עצמה את האחריות בנוגע לשתי שיחות הטלפון והסכימה לפצותו, ועל כך אין מחלוקת, בסכום של 2000 ₪ אולם מסרבת לפצותו בגין פרסומת הספאם שהופיעה בחשבונית שלו. אשר על כן, הוא מבקש לחייב את הנתבעת בסכום של 3000 ₪ בגין שלושה פרסומים אסורים וכן לחייב את הנתבעת בנוסף בסך של 2000 ₪ לצורכי אגרה בלבד בהתאם לסעיף 29(א) לחוק הגנת הפרטיות, כפיצוי ללא הוכחת נזק בגין פגיעה בפרטיות.
-
הנתבעת מנגד, מסכימה כי לא היה מקום לאותן שיחות הטלפון אשר נעשו על ידי משווק חיצוני אחר, וזאת למרות שהחברה התריעה בפניו שלא יתקשר אל התובע. היא מצרה על כך ועל כן הציעה לפצותו בסכום המקסימלי שניתן לפסוק לפי חוק התקשורת ללא הוכחת נזק אולם התובע סירב לכך. בעניין הפרסומת בחשבונית, צוין כי הפרסומת נעשתה לאחר שהתובע ביקש לקבל חשבונית בדוא"ל ולא ניתן לבצע התאמה אישית של פורמט החשבונית משפורמט החשבונית שנשלחת בדוא"ל הוא זהה לחשבונית הנשלחת בדואר רגיל וכי בהינתן העובדה שהוא התנתק משירותי החברה יומיים בלבד לאחר המועד שבו הצטרף כמנוי לשירותיה – הוא ממילא לא צפוי לקבל חשבונית נוספת. משהתובע הוא זה שביקש לקבל את החשבונית החודשית בדוא"ל, הרי שהוא ידע שתכלול הודעות פרסומיות – כך, במסמכי ההתקשרות של התובע, מופיעה הפסקה לפיה ידוע לו כי החשבונית החודשית הנשלחת בדואר אלקטרוני הינה זהה לחשבונית הנשלחת בדואר, ומובהר ש"ידוע ללקוח, כי החשבוניות המופקות ע"י hot mobile עשויות לשלב, מפעם לפעם ועל פי שיקול דעתה, הודעות בנושאים שונים, לרבות הודעות פרסומיות ו/או שיווקיות ו/או הודעות אישיות. לשם הסר ספק, הלקוח מוותר מראש על כל טענה בגין קבלת ההודעות הפרסומיות או השיווקיות המשולבות בחשבונית החודשית בדואר האלקטרוני כל עוד בקשת הלקוח לקבלת החשבונית בדואר האלקטרוני תקפה". שורות אלה לא נמחקו על ידי התובע, ובעניין זה העירה, כי התובע הוא עו"ד במקצועו וידע על מה הוא חותם. עוד הוסיפה, כי התכליות העומדות בבסיס סעיף 30א לחוק התקשורת אינן מתקיימות לכאורה במקרה של פרסומת בחשבונית וללקוח אין זכות לכפות על הנתבעת לשנות את פורמט החשבונית, שלטענתו הטרידה אותו. בעניין זה הפנתה לפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"צ 26518-11-13 בליטשטיין נ' הוט מובייל בע"מ (21.10.2015)), שם הובהר על ידי בית המשפט כי אין מדובר בהודעות הכוללות מידע שקרי או פוגעני ושהתכלית של חוק התקשורת היא מניעת בזבוז זמן על סינון והפרדת הודעות אשר במקרה של שליחת חשבונית בדוא"ל זו מתקיימת במידה מופחתת אם בכלל. בית המשפט העיר כי שירות משלוח חשבונית בדוא"ל היא שירות נוסף שהנתבעת איננה חייבת לספק ולכאורה אין ללקוח זכות לכפות על המשיבות שם לשנות את פורמט החשבונית. בעניין אחר (ת"צ 40159-11-14 להט נ' חברת פרטנר תקשורת (21.10.2015)), הגיעו הצדדים להסדר הסתלקות לפיו כאשר מנוי יפנה אל הנתבעת בתלונה לגבי קיומה של פרסומת בחשבונית הנשלחת בדוא"ל, יוצע לו לקבל את החשבונית בדואר רגיל והסדר זה אומץ גם בעניין בליטשטיין דלעיל. לגבי הפגיעה בפרטיות, טענה, דרישה זו מהווה כפל פיצוי . שכן, אם הפיצוי נועד לפצותו בגין ההטרדה שסבל לכאורה, אזי משעה שהוא קיבל פיצוי בגין ההטרדה לפי חוק הספאם, אין הוא זכאי לפיצוי נוסף בגין אותה הטרדה לפי חוק הגנת הפרטיות ואם הפיצוי נועד "להעניש" את הנתבעת, הרי שאין להענישה פעמיים בגין אותו מעשה.
-
בכתב תשובתו, הוסיף התובע כי החשבונית נשלחה לאחר שכבר נשלחה לו חשבונית סיכום חשבון ובמסווה של חשבונית "תמימה" נשלחו לו הצעות להצטרף לשירותי טלוויזיה שמעולם לא ביקש וכן הצעה לשירות סינון אתרים ללא תשלום על שיטה חינמית שאין בה לפטור אותה מאחריות. העובדה שהסכים לקבלת חשבונית במייל אין פירושה כי יסכים לקבל הודעות פרסומת. הנתבעת יכולה הייתה לשלוח חשבונית במייל ולהסיר את דבר הפרסומת.
בדיון שלפניי צומצמה המחלוקת לחשבונית הדוא"ל שנשלחה לתובע.
דיון
-
מטרת סעיף 30א (י) (3) לחוק התקשורת היא לעקור תופעה של שיגור מסרונים ללא הסכמת הנמענים שאינה אלא בגדר הטרדה, וזו מכונה "דואר זבל". הספאם מהווה מטרד ציבורי והמחוקק ביקש למגר את התופעה באמצעות הטלת אחריות מלאה על מפרסם בדמות פיצוי לדוגמה שאיננו דורש הוכחת נזק. הכלל שאימץ המחוקק הוא אפוא מודל opt in ולא opt out. אמור מעתה; חל איסור על משלוח דבר פרסומת בשיווק ישיר אלא אם כן נתקבלה מראש הסכמת הנמען. זאת, למעט במצב בו חלה התקשרות קודמת בין המפרסם לצרכן, או אז האחריות מועברת לצרכן לבקש להסיר עצמו מרשימת התפוצה (וראו לעניין זה דברי ההסבר להצעת חוק התקשורת (בזק ושדורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח-2008 ס"ח 518; רע"א 3545/14 גלסברג נ' קלאב רמון בע"מ (27.7.2014). להלן: "גלסברג"; רע"א 1954/14 חזני נ' הנגבי (סיתונית מועדון דאיה ורחיפה במצנחים) (4.8.2014). להלן: "חזני").