ת"ק 39093-05-17 ראובני ואח' נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

בפני תביעה שעניינה תשלום תגמולי ביטוח בגין נזק, שנגרם לרכב התובעת, כתוצאה מתאונה בה היה מעורב ביום 24.8.16 (להלן: "התאונה").

התביעה הוגשה נגד איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן : "הנתבעת"), שבעת הרלבנטית ביטחה את רכב התובעת בפוליסת ביטוח מקיף (להלן : "פוליסת הביטוח"), וזו האחרונה הגישה, הודעה לצד שלישי נגד ש. שלמה רכב בע"מ (להלן: "צד ג'").

בין הצדדים אין מחלוקת בדבר קרות התאונה ובדבר תחולת כיסוי ביטוחי במסגרת פוליסת הביטוח.

עוד אין מחלוקת, כי ביום 25.8.16, קרי - למחרת התאונה, מסרה התובעת לנתבעת "הודעה על מקרה ביטוח" (ההודעה צורפה כנספח לכתב ההגנה מטעם הנתבעת).

כן אין מחלוקת כי התובעת פנתה לשמאי מטעמה וכי זה הכריז על רכב התובעת "אובדן להלכה" וקבע כי סכום הפיצוי לו זכאית התובעת הינו 29,956 ₪ - ההפרש בין ערך הרכב, שהועמד על הסך של 51,649 ₪, לבין ערך השרידים בשיעור של 42% ובסך של 21,693 ₪ (חוות הדעת צורפה כנספח לכתב התביעה).

חרף האמור, פיצתה הנתבעת את התובעת בסך של 24,338 ₪- קרי, נותר הפרש בסך של 5,618 ₪ שלא שולם לתובעת.

בכתב התביעה, כמו גם בעדותה בבית המשפט, טענה התובעת כי לאחר התאונה, יצרה היא קשר עם הנתבעת "על מנת להפעיל את הפוליסה ולקבל הנחיות כיצד לפעול" (סעיף 3א. לכתב התביעה).

במענה, מסרה לה הנתבעת, כי עליה לפנות למוסך ולהזמין שמאי לשם בדיקת הרכב. בכל הקשור לזהות השמאי, לטענת התובעת, נמסר לה על ידי הנתבעת כי באפשרותה לבחור שמאי מטעם הנתבעת או לחלופין שמאי מטעמה, תוך שהובהר לה כי שתי חוות הדעת תהיינה מקובלות על הנתבעת אך באם תבחר שמאי מטעמה, תהיה זכאית להחזר סכום שכר טרחתו רק עד לגובה שכר הטרחה שהנתבעת משלמת לשמאי מטעמה.