בפניי תביעת כספית, בסך 14,500 ₪, בגין עלות הזמנת כרטיס טיסה חלופי יקר ועגמת נפש, אשר נגרמו לתובעת, לטענתה, כתוצאה מרשלנות הנתבעות 1 ו-2, עת שבה מטיול בחו"ל.
ביום 25/10/15, רכשה התובעת כרטיסי טיסה מאת הנתבעת מס' 1. טיסת הלוך מישראל לברזיל דרך מדריד ביום 28/1/16 בחברת אל על, וטיסת חזור מקנקון שבמקסיקו לישראל, גם דרך מדריד, ביום 8/5/16. קטע קנקון-מדריד באמצעות הנתבעת מס' 2 וקטע מדריד-ישראל באמצעות אל על (נספח א' בכתב התביעה).
ביום 21/3/16, הקדימה התובעת את מועדי הטיסה חזרה לישראל, עקב מחלתה כטענתה, במסלול כדלקמן (הזמנים הם זמני שעון מקומי): טיסה ביום 30/3/16 מקוסקו ללימה, הוזמנה באמצעות אתר Destinia עם חברת התעופה Peruvian המראה בשעה 06:00 נחיתה בשעה 07:10 (להלן: "הטיסה הראשונה"); טיסה ביום 30/3/16 מלימה למדריד, הוזמנה באמצעות הנתבעת מס' 1 לביצוע באמצעות הנתבעת מס' 2, המראה בשעה 10:30 נחיתה בשעה 05:25 (להלן: "הטיסה השנייה"), וטיסה ביום 31/3/16 ממדריד לישראל, אף הוזמנה באמצעות הנתבעת מס' 1 לביצוע באמצעות אל על, המראה בשעה 11:35 נחיתה בשעה 17:15 (נספח ב' בכתב התביעה).
הטיסה נשוא המחלוקת הינה הטיסה השניה מלימה שבפרו למדריד, אליה לא הגיעה התובעת. אין עוד רלוונטיות למקטע ממדריד לישראל.
הטיסה הראשונה המריאה באיחור, נחתה בלימה בשעה 10:30 (במקום בשעה 07:10) והתובעת החמיצה את הטיסה השנייה. התובעת לא נענתה על ידי הנתבעת מס' 2, ובעצת סוכן הנתבעת מס' 1 פנתה למוקד חירום של הנתבעת מס' 1, ונאלצה להזמין טיסה מלימה לישראל דרך אמסטרדם בKLM, בעלות של 8,000 ₪.
טענות הצדדים
התובעת שטחה גרסתה לפיה בעת שהגיעה לשדה התעופה בקוסקו ונודע לה כי הטיסה הראשונה מתעכבת, פנתה במידית לחברת התעופה Peruvian (להלן: "פרוויאן"), אשר הודיעה במייל לנתבעת מס' 2 כי התובעת תגיע באיחור, ונענתה מפי נציג פרוויאן, כי הטיסה השנייה ככל הנראה תדחה למחרת, ליום 31/3/16. התובעת הגיעה לשדה התעופה בלימה בשעה 10:30, והתבשרה כי הטיסה השנייה המריאה בלעדיה. התובעת פנתה לנציג הנתבעת מס' 2 בבקשה לקבל טיסה חלופית, ומסרה לו את שנאמר לה על ידי חברת פרוויאן, כי הטיסה תידחה, אך הנציג סירב בכל תוקף וסגר את אשנב הקבלה בפניה. מכאן התובעת מתארת בכתב התביעה מסכת של השפלות ודחיות עד כדי גזענות, כך שלטענתה, סודרה טיסה חלופית לקבוצת ספרדים, ששהו עמה בטיסת קישור, בעוד שלפניותיה, הנתבעות כלל לא שעו.
התובעת הדגישה כי במקביל פנתה טלפונית אל נציג הנתבעת מס' 1, אך למרות הבטחותיו כי יעזור, בפועל לא עשה דבר. בסופו של דבר, בלחץ הזמן, ובשל היותה חולה, נאלצה לרכוש כרטיס טיסה דרך מוקד החירום של נתבעת מס' 1, בעלות של 8,000 ₪ (נספח ג' בכתב התביעה). על כך הלינה התובעת כי מדובר במוקד, המנצל מצוקתם של נוסעים הנתקעים בחו"ל, ולכן בצירוף הנסיבות אותן תיארה, תבעה השבת סכום זה. עוד הוסיפה כי חויבה לשלם סך של 160$ בגין השינוי בטיסות, בניגוד לאמור בתנאי ההזמנה, הקובעים שינוי אחד חינם, ולאחר שפנתה לנתבעת מס' 1 במכתב דרישה להחזר כספי ולקבלת פיצוי, קיבלה פיצוי זעום בסך 500 ₪.
התובעת תובעת בתביעה זו לחייב את הנתבעות או מי מהן בסך כולל של 14,500 ₪, בגין השבת כספה עבור כרטיס הטיסה החלופי, כאמור, וכן בגין מלון וארוחות שלא סופקו לה בסך 1,500 ₪ ובגין עגמת נפש בסך 5,000 ₪.
הנתבעת מס' 1 סוכנות הנסיעות, טוענת כי עשתה רבות ופעלה כדי לסייע לתובעת "בזמן אמת" וכך אף לאחר האירועים הנטענים על ידה. עוד טענה, כי התביעה אינה מגלה עילה נגדה, בתור סוכנות נסיעות, אין היא מספקת את שירותי התיירות אלא היא מהווה גורם מתווך בלבד, וכי היא ביצעה את כל התחייבויותיה כלפי התובעת בנאמנות ובמסירות. הנתבעת מס' 1 מסבירה כי הסכום, שחויבה בו התובעת הינו הפרשי מחיר בין המחלקות השונות בהתאם לתנאי ההזמנה עליהם חתומה התובעת. הנתבעת מס' 1 הפנתה לשינוי נוסף, שהתבקש על ידי הנוסעות ליום 20/4/16, ערב פסח, והתוספת, בה חויבו נבעה מהמועד החריג ומהפרשי המחלקות. הנתבעת מס' 1 הדגישה כי נציגיה חידדו בפני התובעת טרם הזמנת הטיסה השניה, כי הטיסה הראשונה אינה נמצאת בטווח הגעה של שלוש שעות לטיסה השנייה, ומומלץ לה לא להזמין את הטיסה השניה לאותו יום (30/3/16), אך התובעת בחרה לפעול בניגוד להנחיותיה. עוד הוסיפה כי בדיעבד התברר לה כי בוצע שינוי על ידי נתבעת מס' 2 לטיסה מלימה למדריד ליום 31/3/16, כך שהתובעת לא הייתה צריכה לרכוש כרטיס טיסה חדש, ולבסוף הכחישה כי הסכום שניתן לתובעת, הינו בגין פיצוי, וטענה כי מדובר בהחזר מיסים מהנתבעת 2 בגין הטיסה שלא נוצלה על ידה.