ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
38818-05-17
04/10/2017
|
בפני הרשמת הבכירה:
יעל מרמור דומב
|
- נגד - |
תובע:
נפתלי קרקובר
|
נתבעת:
סיון אזאולי
|
פסק דין |
1.עניינה של תביעה זו בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 5/11/16 בחניון של קניון במודיעין.
2.התובע טוען כי עת המתין לרעייתו בחנית הקניון, תוך שהוא עומד עם רכבו ללא תנועה בנתיב הנסיעה הימני, נסעה מולו הנתבעת. בעודה נוסעת פגע רכבה קלות במראת רכב התובע, הנתבעת עצרה לרגע, המשיכה בנסיעה ואז התחככה באופן ממושך בחלקו השמאלי אחורי של רכבו. לטענת התובע הנתבעת הודתה באחריותה לתאונה, התנצלה, הצדדים החליפו פרטים ונסעו לדרכם. בשלב מאוחר יותר ולאחר שעירבה הנתבעת את חברת הביטוח חזרה בה הנתבעת, ומשכך הוגשה התביעה.
3.הנתבעת דוחה את טענות התובע. לטענתה החניון היה צפוף, שני הצדדים היו בנסיעה, ותוך כדי נסיעתם חשה הנתבעת שמכוניות הצדדים השתפשפו. הצדדים החליפו פרטים, הנתבעת וחברתה שהיתה איתה צילמו את זירת התאונה ונסעו לדרכם. כשחזרה הנתבעת לביתה ועיינה בתמונות שצילמה ראתה שרכב התובע נמצא מעט בנתיב שלה, והסיקה כי התובע סטה עם רכבו לנתיב שלה בשל הפרעות לתנועה בחניון. בהמשך טענה כי לאחר התאונה עמד רכב התובע כשחלקו הקדמי נמצא בנתיב שלה ומכאן שהוא זה שסטה. הנתבעת טוענת כי הנזק ברכב שלה התבטא בשפשוף קל. לדבריה נזקי שני הרכבים אינם תואמים בחומרתם ובמיקומם, ומשכך הנזק שנגרם לתובע לא נגרם במהלך התאונה שבנדון.
4.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהובאו בפני, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי.
5.מעיון בתמונות זירת התאונה שהציגה הנתבעת נראה כי רכב התובע עומד מעט באלכסון בנתיב, כשחלקו האחורי שמאלי של רכב התובע נמצא על קו ההפרדה בין הנתיבים, ולא חלקו הקדמי. מצג זה של המכוניות סמוך למועד התאונה בצירוף תמונות הנזק שנגרם לשני הרכבים מתיישב טוב יותר עם גרסת התובע לאופן התרחשות התאונה: הנתבעת ניסתה לעבור בחניון צפוף במוצאי שבת בקניון, נסעה, הצליחה לחלוף על פני חלקו הקדמי של רכב התובע שהיה מרוחק יותר,ולקראת חלקו האחורי שעמד על קו ההפרדה בין הנתיבים, התחכך צדו השמאלי של רכבה בצדו השמאלי אחורי של רכב התובע. כתוצאה מהתחככות זו נגרמו השפשופים לאורך צידו השמאלי של רכבה, והפגיעה ברכב התובע.
6.הנתבעת נמנעה מנסיון להסביר את פגיעות שני הרכבים וטענה כי נזקו של התובע אירע בתאונה אחרת. לטענה זו לא היה זכר בכתב הטענות, והיא נטענה לראשונה במהלך הדיון. בנוסף, הנתבעת לא הביאה לדיון את חברתה שהיתה עדה לתאונה ועשויה היתה לשפוך אור על הדברים. התנהלות זו מדברת בעד עצמה.
7. לאור כל אלה, בצירוף העובדה כי מדברי הנתבעת עולה שאינה יודעת כיצד בדיוק אירעה התאונה (ראה עמ' 4 שורות 4-8 לפרוטוקול), בעוד שהתובע הציג גרסה סדורה עליה העיד, אני קובעת כי על הנתבעת האחריות לתאונה.
8.יחד עם זאת אני סבורה כי לתובע תרומה משמעותית לאשר קרה בשל העובדה כי המתין בנתיב נסיעה בחניון צפוף במוצאי שבת כשהוא צמוד לנתיב הנגדי, לא חנה את רכבו במקום חניה מסודר, ובכך תרם לעצם התרחשות התאונה ולנזק שנגרם לו. אני מעמידה את תרומת התובע לתאונה ולנזק שנגרם על 20%.
9.לצורך הוכחת נזקיו, הגיש התובע חוות דעת שמאי ממנה עולה כי עלות תיקון הנזק לרכב בצירוף עלות חוות הדעת היא 5,783 ₪. מסכום זה יש להפחית 20% בהתאם לאמור לעיל.
10.סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובע סך של 4,626.4 ₪.
בנוסף תשלם הנתבעת לתובע סך של 500 ₪ הוצאות משפט.
הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.