עטאללה ואח' נ' אניפט חנות ציוד לחיות מחמד

בפניי תביעה לפיצוי כספי בסך של 2,500 ₪, בגין אי הספקת מוצר כפי שסוכם בין הצדדים.

לטענת התובעים, בתאריך 15.02.17 הגיעו לחנות השייכת לנתבעת בעיר נצרת עילית, (להלן: "החנות"), ושם הוצעה להם עסקה במסגרתה ירכשו שני מנויים של מזון לבעלי חיים, כל מנוי עבור 10 שקים של מזון, ועל כל מנוי הם יקבלו שקית אחת של חטיפים במתנה, כשמנוי אחד יהיה עבור מזון לכלבים והשני עבור מזון לחתולים. עוד טענו התובעים כי במועד העסקה הובטחו להם בסה"כ 22 שקים של מזון, כולל החטיפים. בתמורה לרכישת שני המנויים, יחד עם שני מוצרים שונים שילמו התובעים סה"כ 2601.5 ₪. כחצי שנה לאחר ביצוע העסקה, ולאחר שקבלו מחצית מכמות שקי המזון שהובטחה להם במסגרת העסקה, הגיעו התובעים לחנות וביקשו לקבל שקי מזון נוספים במסגרת העסקה, או אז נמסר להם כי הם קבלו את כמות שקי המזון שמגיעה להם על פי העסקה, משכך לא חייבת הנתבעת להם דבר. באותו מעמד הוסבר להם כי במסגרת העסקה הם רכשו בסה"כ 11 שקיות של מזון לבעלי חיים, ולא 22. מכאן התביעה, במסגרתה עותרים התובעים לחייב את הנתבעת בהשלמת העסקה כפי שסוכם או לחילופין להמיר את מחיר השקים שלא סופקו לתובעים בכסף, בצירוף הוצאות ועוגמת נפש שנגרמו להם.

בכתב ההגנה וגם מפי נציג הנתבעת נטען כי במועד העסקה הוצע לתובעים מנוי משולב במסגרתו הם ירכשו בסה"כ 10 שקים של מזון לבעלי חיים, ושק אחד נוסף במתנה. עוד נטען כי העסקה כפי שתוארה על ידי התובעים אינה הגיונית לאור עלות שקי המזון שנרכשו. לטענת נציג הנתבעת, המספר 22 אשר הופיע בחשבונית נשוא העסקה הוא קוד פנימי של החנות עבור מנוי מפוצל.

המחלוקת בין הצדדים הינה באשר לתמורה שהובטחה לתובעים במסגרת העסקה, ובעניין זה מצאתי לקבל את טענות התובעים, ואלה הנימוקים:

1. בנספח 3 לכתב ההגנה, החשבונית אשר הוצאה עבור העסקה, בסעיף הפירוט נרשם חיוב עבור "מנוי נאטורל , וחיוב נוסף עבור מנוי 10+1 של שק גדול". בהמשך, בנתוני חיוב המנוי נרשם:

זיכוי בחשבון זה: 22

יתרה: 22

מרישומים אלו אני למדה כי במעמד ביצוע העסקה עמדו לזכות התובעים 22 שקים, והיתרה באותו מעמד עמדה על 22 שקים.

בעניין זה לא מצאתי כל תימוכין לגרסת נציג הנתבעת כי מדובר בקוד פנימי של החנות, שאינו קשור לכמות שקי המזון שנרכשו במסגרת אותה עסקה.

2. למעט המספר 22 אשר מופיע בנתוני חיוב המנוי, לא מצאתי בחשבונית כל פירוט אחר לכמות שקי המזון להם זכאים התובעים במסגרת העסקה, משכך מקובלת עליי טענת התובעים כי זהו מספר שקי המזון שהובטח להם במסגרת העסקה.

3. במסגרת עדותה בפניי בגישה התובעת 1 את המסמך ת/1 – צילום מסך מהקופה שנמצאת בחנות הנתבעת, מקום ביצוע העסקה. צילום מסך זה מתאר את כרטיס הלקוח עבור התובעים כפי שהוא מופיע במחשבי הנתבעת, ובצילום זה מצאתי חיזוק נוסף לגרסת התובעים כי רכשו שני מנויים מלאים של מזון לבעלי חיים. לציין כי על מסמך זה לא חלק נציג הנתבעת, ובעדותו בפניי לא סיפק הסבר שיכל להניח את הדעת, כי הרישום בכרטיס הלקוח לפיו נרכשו שני מנויים מלאים אינו מדויק, וכי בפועל רכשו התובעים חצי מנוי מכל סוג של מזון.