ת"ק 38781-12-15 אלון ואח' נ' קאופמן

בפניי תביעת התובעים בהליך של תביעה קטנה שעניינה ביטול עסקה, השבת התמורה ופיצוי כספי בשל מטבח לגינה שלא סופק.

1.התובעים רכשו במהלך חודש יוני 2015 מטבח לגינתם. לטענת התובעים סוכם בין הצדדים כי עבור ייצור המטבח ואספקתו ישלמו לנתבע סך של 18,000 ₪, כשאלו כוללים דמי הרכבה ומשלוח. אין מחלוקת שהתובעים שילמו לנתבע מקדמה בסך של 15,000 ₪.

לטענת התובעים במהלך יולי-אוגוסט 2015 ביקשו לשנות את מגירות המטבח למגירות תוצרת חוץ ולטענתם סוכם על עלות נוספת של 1,500 ₪.

2.אין מחלוקת בין הצדדים שהמטבח מוכן ומאוחסן אצל הנתבע. לטענת התובעים ביום 4/9/15 ביקשו לקבל את המטבח לידם אלא שהנתבע דרש תשלום של 24,000 ₪ ולא 19,500 ₪ כפי שסוכם (18,000 ₪+ 1,500 ₪ תוספות).

בנסיבות אלה לאחר שהנתבע סירב לספק את המטבח בסכום שסוכם, רכשו התובעים מטבח חלופי והם תובעים השבה של הסכום ששולם לנתבע בתוספת עוגמת נפש והוצאות.

3.מנגד טוען הנתבע, כי אכן סוכם תחילה על מטבח בעלות של 18,000 ₪ אך לאחר כל התוספות והשינויים הגיעה עלותו לסך של 24,000 ₪ וכי התובעת התחייבה לשלם עבור כל התוספות שביקשה; ומשסירבו התובעים לשלם הסכום סירב לספק את המטבח.

המחלוקת היא האם זכאים התובעים לביטול העסקה, השבת התמורה ופיצוי.

על פי הוראות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדר דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

4.אין מחלוקת בין הצדדים שתחילה סוכם על בניית מטבח בעלות של 18,000 ₪. אין גם מחלוקת שהנתבע הכין לתובעים את המטבח וכי זה מוכן ומאוחסן במחסן של הנתבע.

לאחר ההזמנה המקורית ביקשו התובעים או מי מהם לשנות חלקים שונים במטבח והנתבע ייצר את המטבח על-פי דרישתם: אין מחלוקת שהתובעים ביקשו מגירות ודלתות תוצרת חוץ שהן בתוספת על העלות המקורית (עמ' 2, ש' 11). שינוי נוסף שאני מוצא שנעשה לאחר ההזמנה המקורית נוגע לגודל המטבח והגדלתו מ-2.9 מ' ל-3.6 מ'. למרות טענת התובעת כי מדובר במטבח שהותאם לנישה קיימת, כך שלכאורה לא שונו המידות שהוזמנו מלכתחילה (עמ' 3, ש' 2), לא נסתרה טענת הנתבע כי הוא שהמליץ לתובעת על פועלים שבנו את הנישה שלאחריה הותאם המטבח (עמ' 3, ש' 27).

5.לעניין עלות המטבח והשינויים שנתבקשו, בין הצדדים לא נערך כל הסכם כתוב ואין למעשה כל ראייה בכתב שיש בה להעיד על המחיר שסוכם. זאת ועוד אין כל ראייה לגבי עלות השידרוגים, התוספות והשינויים שביקשה התובעת.

6.התובעים עצמם הבינו שצריכה להיות עלות נוספת בשל כל השינויים שערכו בהזמנת המטבח ולכל היתר ביקשו פירוט כיצד הגיע הסכום לכדי 24,000 ₪ (עמ' 2, ש' 9). יושם עוד לב שהתובעים הסכימו לשלם חלק מהסכום שדרש הנתבע כתוספת, למרות שלכאורה היו אמורים לעמוד על דעתם שסוכם על תוספת של 1,500 ₪ בלבד מעבר לסכום של 18,000 ₪ (עמ' 2, ש' 27). יש בכך כדי להעלות המסקנה שלפחות התובע שהגיע לנגרייה של הנתבע ידע שהתוספות שביקשו הן מעבר לעלות של 1,500 ₪.

7.מכל האמור אני מוצא שהתובעים לא הוכיחו שסוכם בין הצדדים שעלות כל השינויים במטבח תעמוד על 1,500 ₪ בלבד (מעבר לסכום של 18,000 ₪) ומכאן שלא הוכיחו תביעתם. למעלה מן הצורך יוער שהתובעים לא הוכיחו שהנתבע דרש על התוספות שנעשו מחיר מופרז בלתי סביר וממילא ספק אם יש בסמכותו של בית המשפט להתערב בסכום שקובע ספק או יצרן עבור שירות או מוצר שהוא מספק.

לעניין הובלה והרכבה, הסביר הנתבע שהוא לעולם לא מבצע הובלה לא ייתכן שהמחיר כלל שירות זה (עמ' 2, ש' 6).