-
בפני תביעה קטנה לתשלום פיצויים בסכום של 27,150 ₪. וזה סיפור התביעה בקליפת אגוז: התובע השתוקק לרכוש רכב שטח (ג'יפ) 4/4, מיד שניה, מסוג דודג' נייטרו, שיאפשר לו ליהנות מספורט נהיגת שטח והחוויות הכלולות בכך. ביום 28.12.12, רכש התובע מהנתבע 3, רכב המתיימר להיות רכב שטח 4/4, שעלה לכביש בחודש 1/08, ונסע כ- 57,000 ק"מ. עובר לרכישה, הסתמך התובע על המפורט ברישיון הרכב (בו צוין כי מדובר ברכב שטח 4/4 שנת 2008), על בדיקת הרכב אצל הנתבעת 2, שהינה מכון בדיקה מורשה, מטעם הנתבעת 1, ועל מצגי הנתבע 3, הוא הבעלים הקודם של הרכב, לפיהם מדובר ברכב שטח עם הנעה 4/4.
-
בפועל, התברר לתובע, כי עקב מצגי שווא מטעים מצד הנתבעים, ביחד וכל אחד לחוד, רכש מהנתבע 3 רכב שונה לחלוטין מהרכב שהתכוון וכה חלם לרכוש, כמפורט ברישיון הרכב ובזיכרון הדברים. הרכב המדובר, הוא רכב עם הנעה אחורית 4/2 בלבד, שאינו מאפשר נסיעה בשטח, משנת 2007 ולא משנת 2008, כאשר מד הקילומטראג' מראה שהרכב נסע 57,000 מייל (כ- 95,000 ק"מ) ולא 57,000 ק"מ. מכאן התביעה, בה עותר התובע לפצות אותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב המצגים הכוזבים של הנתבעים.
-
אקדים ואומר, כי ביום 29.12.13, החליט כבוד הרשם הבכיר אדי לכנר, להתיר לנתבעים להיות מיוצגים בידי עורכי דין, נוכח היות התובע עורך דין. עוד ייאמר, כי הנתבעת 1 (מדינת ישראל) שלחה הודעה לצדדים שלישיים, כנגד הנתבע 3 (מוכר הרכב) וכנגד הנתבעת 2 (מכון הבדיקה).
-
התקיימו לפני שני דיונים (ביום 17.7.14 וביום 16.9.14), במהלכם נשמעו עדויות הצדדים. יוער, כי הנתבע 3 לא התייצב בבית המשפט לחקירה. בתום הדיון מיום 16.9.14 התבקשו הצדדים לסכם טענותיהם בכתב. הצדדים הגישו סיכומים בכתב ועתה הגיעה עת ההכרעה.
-
הואיל ומדובר בתביעה קטנה, ינומק פסק הדין באופן קצר ותמציתי, בהתאם לקבוע בתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976. למען הסדר הטוב וכדי למנוע הכברת מלל מיותר, אציין, כי כל ההדגשות שתובאנה בציטוטים השונים בפסק דין זה, הן שלי, אלא אם כן ייאמר במפורש אחרת.
הצדדים
-
התובע הינו עורך דין, ומי שרכש מהנתבע 3, את הרכב נשוא התביעה.
-
הנתבעת 1, מדינת ישראל, היא מי שהוציאה רישיון לרכב נשוא התביעה, בו נכללו פרטים לא נכונים.