בפני תביעה בגין רכישת כרטיס סים חו"ל. דיון והכרעה:
אין מחלוקת כי התובע רכש ביום 05.10.14, בסניף הנתבעת בצומת קסטינה, כרטיס סים חו"ל תמורת סך של 99 ₪.
התובע רכש את הכרטיס עבור בנו שהתעתד לטוס לחו"ל ביום 08.10.14.
ביום 07.10.14, הטעין בנו של התובע את כרטיס הסים בסך 50 ₪, אולם לא הצליח לחייג עמו. שיחה שנערכה עם שירות התמיכה של הנתבעת לא הועילה שכן נציגי השירות לא הצליחו לפתור את הבעיה. נמסר אולם לבנו של התובע כי ניתן יהיה לקבל חזרה את עלות כרטיס הסים ואת הסכום ששילם עבור הטענת הכרטיס.
התובע טוען שביום 05.11.15 נסע לצומת קסטינה לאותו הסניף בו נרכש הכרטיס על מנת להחזיר את הכרטיס לנתבעת ולקבל חזרה את הסך של 149 ₪. נציג הנתבעת אותו פגש בסניף מסר שאינו יכול להשיב במקום את הסכום ששילם עבור הכרטיס, וביקש לקחת את הכרטיס לבדיקה. נציג הנתבעת רשם במחשב את חילופי הדברים בין הצדדים. התובע ביקש מהנציג העתק של התיעוד שביצע במחשב וכן אישור לפיו הנציג קיבל לידיו את כרטיס הסים. הנציג ענה לתובע כי על פי נהלי הנתבעת, אין הוא יכול למסור העתק ממה שהקליד במחשב, ואין הוא יכול לתת לתובע אישור על קבלת כרטיס הסים לבדיקה. התובע ענה בתגובה כי אין זה מתקבל על הדעת שלא תינתן לו אסמכתא בדבר מסירת הכרטיס, ולפיכך עזב את המקום כשכרטיס הסים בידו.
ביום 07.11.14 שלח התובע לנתבעת מכתב בדואר רשום ובו גולל את השתלשלות העניינים המפורטת לעיל, וביקש את הסך של 149 ₪ עבור עלות הסים ועבור עלות הטענת הכרטיס.
התובע ציין במכתב שככל שלא יקבל את הסכום הנ"ל בתוך 10 ימים, יפנה בתביעה לבית המשפט. ביום 30.11.14 נשלח על ידו מכתב תזכורת וביום 17.12.14 הוגשה תביעה זו.
בכתב התביעה עותר התובע לפיצוי בסך 10,149 ₪ בגין: עלות הסים ועלות ההטענה של הסים; עגמת נפש שנגרמה לבנו אשר נאלץ לנסוע לחו"ל ללא אפשרות לבצע שיחות טלפון; עגמת נפש וטרחה בשל התנהלות הנתבעת שיש בה משום זלזול וחוסר אכפתיות.
הנתבעת טענה מנגד כי התביעה היא קנטרנית וטורדנית.
התובע רכש מהנתבעת כרטיס סים בינלאומי. המכשיר הנייד בתוכו הוכנס הסים לא נרכש אצל הנתבעת. לפיכך סביר היה שהתובע ו/או בנו ייגשו אל החברה בה נרכש המכשיר הנייד לצורך התאמת הסים למכשיר ו/או לצורך הפעלת הסים טרם היציאה לחופשה.
אם פעולה זו הייתה נעשית בנו של התובע יכול היה כנראה להשתמש בסים בחו"ל, שכן כרטיס הסים שנרכש מהנתבעת היה תקין.
התובע אכן ניגש לסניף קסטינה, שם זוכה באופן מידי כהטבה שירותית בסכום הטעינה בסך של 50 ₪ (התובע הודה בדיון כי זוכה בסך של 50 ₪). התובע התעקש לקבל זיכוי גם על הסים אך הנתבעת דרשה לשם כך לקבל את הסים לצרכי בדיקה. התובע לא מסר לנתבעת את הסים ולכן היא לא הסכימה לפצותו עבור עלות רכישתו.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.