ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
|
37353-10-15
03/06/2016
|
בפני השופט:
אמיר לוקשינסקי-גל
|
| - נגד - |
מבקשת:
י.א גואטה הובלות ושרותים בע"מ
|
משיבה:
גליה בר שלמה
|
| החלטה |
לאחר שעיינתי בבקשה לביטול פסק הדין, בתגובה ובתשובה, וכן בכתבי הטענות, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. בעל דין שקיבל פסק דין במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית, ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.
השיקולים הרלבנטיים במסגרת הפעלת שיקול דעת בית המשפט בעניין זה, הינם שניים: סיבת המחדל וסיכויי ההגנה. נקודת האיזון שנקבעה בפסיקה, נוטה להעדפת ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות אף במקרים בהם נגרמה התקלה באשמת בעל הדין, ובלבד שיש בידיו סיכוי להצלחת הגנתו, ואין במחדלו משום זלזול מכוון בבית המשפט. לעניין זה יפים דברי כב' הנשיא שמגר בע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מא(3) 746, 749 (1987), שפסק כך:
"בעניין זה נהגו בתי המשפט מאז ומעולם בגמישות מסוימת ונטו לבטל פסק-דין שניתן בהיעדרו של בעל דין, על מנת שיתאפשר לו להשמיע דברו. אפילו נגרמה התקלה באשמתו, עשויה בקשתו של אותו בעל דין להיענות, ובלבד שיש בידו להראות סיכוי להצלחת הגנתו ושאין במחדלו משום זלזול מכוון בבית המשפט (ר"ע 526/86 פרושינובסקי ואח' נ' שרסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ, פ"ד לז(4) 485; ע"א 32/83 (בר"ע 301/81) אפל נ' קפח, פ"ד לז(3) 431, בעמ' 438, וכן ראה האזכורים בספרו של ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (בורסי - פרץ את טובים מהדורה 4 תשל"ד) 569-572). כך נהג גם בית משפט זה, כשנעתר לבקשות מעין אלה, ולעתים גם כאשר הטעם לאי-הופעתו של בעל דין נעוץ היה ברשלנות של עורך הדין שלו (ראה ע"א 32/83 (בר"ע 301/81) הנ"ל וכן ע"א 149/63, רייכטנברג ואח' נ' מנצר, פ"ד יז(2) 493), והשווה דעות הרוב והמיעוט בע"א 597/65 פולק נ' בורנשטיין, פ"ד כ(3) 114)"
זאת ועוד; נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות ההולמת את נסיבות העניין. ככלל, הטלת הוצאות בגין המחדל, משקפת אמצעי מידתי להגשמת האיזון ההולם בין האינטרסים הנוגדים, אשר מאפשר להימנע מהסנקציה החמורה יותר של סירוב לבטל פסק דין שניתן מבלי לשמוע את עמדת המתגונן.
בענייננו, המבקשת חדלה במחדל דיוני מהותי בהעדר התייצבות. עם זאת לא התרשמתי כי מדובר בזלזול בהליך השיפוטי. זאת, הגם שמצאתי טעם לפגם בכך שהבקשה לביטול פסק דין לא הוגשה בסמוך לאחר היוודע דבר הטעות, אלא רק לאחר שנשלחה הודעת תשלום. כמו כן התרשמתי כי למבקשת טענות הגנה שיש לבררן במסגרת המשפט עצמו. מכל האמור, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין, בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 750 ₪ לטובת המשיבה, אשר יופקדו בקופת בית המשפט, וזאת עד ליום 26.6.16. לאחר הפקדת ההוצאות, תהא המשיבה זכאית לקבלן ממזכירות בית המשפט, בהתאם לבקשתה, בלא צורך בהחלטה נוספת. לא יופקד הסכום במועד, יעמוד פסק הדין בעינו. יופקד הסכום במועד, יבוטל פסק הדין והמזכירות תקבע מועד לדיון. המזכירות תעדכן את הצדדים.