עסקינן בתביעה קטנה בסך 2,656.5 ₪ נגד חברת הדואר, אשר דרכה בוצעו שני משלוחים בינלאומיים, לאיטליה ולאמסטרדם. התובע הוא מוכר מוצרי יד שנייה דרך אתר אינטרנט, אשר הקונים הינם מחוץ לארץ גם.
המחלוקת בין הצדדים הינה האם יש חובה על הנתבעת לפצות את התובע בגין האירועים שדווח לו עליהם מאת לקוחותיו.
טענות הצדדים
התובע טוען כי דווח לו על ידי הקונה כי החבילה לאיטליה הגיעה ריקה, ועל זה הוגשה תלונה במשטרת איטליה. הקונה מאמסטרדם מסר לתובע כי המוצר הגיע שבור והוא צירף לו תמונה. שני הקונים קיבלו פיצוי על ידי התובע, ומכאן היא תביעתו נגד חברת הדואר.
הטענה של התובע כלפי הנתבעת היא כי כתוצאה מהובלה רשלנית גרמה נזק למוצר ואף להיעלמות מוצר שני, ולכן עליה לפצות אותו, לאחר שהוא נשא בנזקים מול הלקוחות שלו.
הנתבעת, חברת דואר ישראל, טוענת כי היא פעלה לפי חוק הדואר במילוי תפקידה. טוענת כי לא קיבלה דיווח מאת הנמענים על דבר גניבה או נזק שנגרם למוצר. הנתבעת מוסיפה כי גם אם בית המשפט ימצא כי היא אחראית על הנזק שנגרם למוצרים, הפיצוי הנדרש על ידי התובע הינו מופרז, אשר הפיצוי המקסימלי שמגיע לנפגע לפי סעיף 17 ל- "הודעה בדבר הגבלות ותנאים לאחריות החברה לדבר דואר ולחבילה בשירות הבין לאומי" הינו 701 ₪.
דיון והכרעה
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.