ת"ק 36727-09-14

לפניי תביעה לפיצוי בסך של 17,400 ש"ח שעילתה נזקי רטיבות שנגרמו לדירתה של התובעת, לפי הנטען עקב חדירת מים מדירת הנתבע.

1.התובעת היא הבעלים של דירה בקומה ראשונה בבית שברחוב קהילת לודג' בתל אביב. הנתבע הוא הבעלים של דירה בקומה השנייה (והאחרונה) באותו בניין. לפי הנטען בכתב התביעה, דירת הנתבע מושכרת על ידו ואינה מטופלת, והוא השתלט על גג הבניין. כתוצאה מהזנחת ריצוף המרפסת בדירת הנתבע, בניית מעקה לא תקני מבלוקים חלולים, והזנחת צנרת הביוב היוצאת מדירתו, מחלחלים מים לדירת התובעת וגורמים לה נזקים: רטיבות, נזילות המצריכות העמדת גיגיות לאיסוף המים, סדקים בתקרה ועוד. התובעת ניסתה להקטין את נזקיה וביצעה איטום של הגג מעל דירתה, אך ללא הועיל, ומכאן לשיטתה יש צורך בטיפול יסודי מצד הנתבע במרפסת דירתו. התביעה נתמכה בחוות דעת של שמאי ומהנדס, מר יעקב ברוכים. בדיקתו העלתה כי בתקרה, בקיר המטבח ובמרפסת הסגורה של הסלון נמצאו סימני חדירת מים, קילופי טיח וצבע; כי המים נמלטים מהמרפסת הפתוחה של דירת הנתבע הממוקמת מעל הסלון של דירת התובעת או מבלוקים חלולים המקיפים את המרפסת; כי באחריות הנתבע לבצע איטום יסודי של מרפסת זו. מר ברוכים העריך את עלויות תיקון נזקי דירת התובעת בסך של 7,800 ש"ח; וכן העיר כי על הנתבע להחליף צינורות ביוב ודלוחין גלויים היוצאים מדירתו ועוברים במקביל לקיר החיצוני של דירת התובעת. נוסף על עלויות התיקון, נתבעו הסכומים האלה: 1,200 ש"ח בגין שכר טרחתו של מר ברוכים; 400 ש"ח בגין שכר טרחת עורך דין; 2,000 ש"ח בגין יריעות ביטומניות; 1,000 ש"ח בגין איטום; 5,000 ש"ח בגין עגמת נפש וירידת ערך.

2.בכתב ההגנה הכחיש הנתבע שמקור הנזקים בדירתו, המתוחזקת כראוי; הוא לא השתלט על גג הבניין; אין נזילות מן הגג או ממרפסת דירתו; וככל שקיימות נזילות כלשהן, מקורן בתפר שבין גג מרפסת הכניסה של דירת התובעת לבין הקיר החיצוני של המרפסת שלו – דבר שאינו קשור אליו. הנתבע טוען כי ביקש מהתובעת להיכנס לביתה ולבחון את נזקיה אך סורב . הוא מכחיש את ממצאיו של המומחה מטעמה.

3.ביום 2.4.2015 התקיימה ישיבה ראשונה בתיק ובה נענו הצדדים להצעת בית המשפט למנות מומחה מטעם בית המשפט אשר יבחן את שאלת האחריות לנזקי הרטיבות ואת עלות תיקון הנזק וייתן חוות דעת סופית ומכרעת בתיק. בעקבות זאת מונה אינג' שמחה פלדמן כמומחה מטעם בית המשפט (להלן גם – "המומחה"). מר פלדמן ביקר בדירה בנוכחות בעלי הדין, שמע מהם כל טענה שביקשו לטעון וקיבל מהם כל חומר שביקשו למסור לו, לרבות כתבי הטענות וחוות דעתו של המומחה מטעם התובעת.

4.ביום 26.4.2015 הוציא מר פלדמן תחת ידיו חוות דעת כאמור. מר פלדמן מצא כי התובעת ביצעה תוספת לדירה המקורית: המבואה החיצונית נבנתה בחצר המחברת בין מבנים עם גג אסבסט וקונסטרוקציה מתכתית; בסלון בוצעה תוספת על ידי יציקת תקרת בטון, כהרחבת שטח המעבר בין דירות במפלס העליון של המבנה, שהיא כיום תקרת חדר הדיור של התובעת, כאשר מתחת לשטח המעבר המקורי מצוי מטבחה של התובעת; בוצעה גם תוספת חיצונית לדירה מקורה עם גג אסבסט בשטח של 1.22/3.5 מ' ובגובה 2.2 מ'. אשר לנזקי הרטיבות הנטענים מצא מר פלדמן כדלקמן:

(א) מבואה חיצונית לדירה – נמצא כתם רטיבות ישן ויבש בחיבור של הקונסטרוקציה המתכתית בקיר הצפוני של הדירה. בדיקה במפלס שמעל הדירה העלתה כי התובעת ביצעה פס יריעות איטום בחיבור שבין המבנה המקורי לתוספת (המבואה). בצד הדרומי (הקיר החיצוני של המבואה) נמצא שקיים תפר פתוח בין קיר המבואה לקיר המקורי ומים עלולים לחדור דרכו. נקבע על האחריות לתיקון התפר מוטלת על התובעת, שכן התפר נוצר כשהיא בנתה את התוספת האמורה.

(ב)סלון ומטבח פתוח – המומחה מצא סדק לכל רוחבו של חדר הדיור, וקבע כי זהו "תפר" בין המרפסת המקורית (לשעבר שטח המעבר בין דירות במפלס העליון של המבנה) לבין התוספת שנבנתה, שמהווה כיום את חדר הדיור בדירת התובעת. המומחה מדד את מידת הרטיבות לאורך הסדק – 0% (יבש). לא אותרו כתמי רטיבות בתקרת חדר הדיור והמטבח, אך נמצא כתם רטיבות בקיר הצפוני, מול ארונות המטבח בכיוון הפרוזדור ונמדדו 18% לחות (לחות בינונית). בדיקה במפלס העליון (המעבר בין הדירות) העלתה כי המים יוצאים מ"פישר" של שכנים במפלס עליון (לא מדירת הנתבע) ונוגעים בקיר הצפוני של דירת התובעת. על כן התובעת נדרשת לתקן את הטיח החיצוני באזור זה.

(ג)מרפסת דירת הנתבע – נקבע כי רצפת המרפסת היא תקרת הבטון של סלון התובעת. מרפסת זו מקורה באמצעות פלטות אסבסט ובהמשך בלוחות פוליקרבונט שקוף. אזור החיבור בין המרפסת המקורית לתוספת הבטון מקורה בפלטות אסבסט. בקיר הדרום מערבי החיצוני בדירת הנתבע נמצאה התפוררות של טיח ובטון. נקבע כי על הנתבע לסלק גוש בטון שהתפורר ולתקן טיח וצבע כדי למנוע חדירת רטיבות בעתיד. בשלב זה לא אותרו סימני רטיבות. בעת הביקורת ההנדסית טענה התובעת כי דרך נקז המרפסת בדירת הנתבע עלולה לחדור רטיבות לדירתה. המומחה לא מצא סימני רטיבות באזור זה ועל כן דחה את הצורך בנקיטת פעולה כלשהי. עם זאת ציין כי כמחווה של רצון טוב הסכים הנתבע לפרק את הריצוף סביב הנקז במרפסת, ולרתך יריעות ביטומניות ורולקות סביבו. המומחה דחה את דרישת התובעת לבצע איטום על גבי הריצוף במרפסת. אשר לטענה כי דרך הסדק/תפר שנוצר בתקרת סלון דירת התובעת חדרה רטיבות וטפטפו טיפות – המומחה לא מצא כל סימן המעיד על חדירת רטיבות. הוא ציין כי מדובר בבית ישן שבכמותו לא בוצע כל בידוד תרמי. על כן ייתכן שאם נראו טיפות, מדובר בעיבוי ולא בחדירת רטיבות.

(ד)מר פלדמן התייחס לממצאיו של המומחה מטעם התובעת ודחה אותם אחד לאחד. מר פלדמן שב וציין כי לא מצא כל סימן המעיד על חדירת רטיבות לדירת התובעת מקירות המרפסת; כי לא מצא קילופי טיח וצבע בתקרה ובקיר המטבח ובמרפסת הסגורה ועל כן לא ראה מקום לאטום את המרפסת מחדש. משכך גם לא ראה מקום להורות על בדיקת הצפה (צוין גם שבדיקה כזו עלולה לפגוע ביציבות המבנה כולו לנוכח היותו מבנה ישן). נדחתה גם דרישת התובעת להורות לנתבע לסייד את המרפסת ולבצע איטום כל שנתיים. לבסוף צוין כי הצנרת שלפי הנטען דולפת עוברת ברכוש המשותף ולא בחצר התובעת, ועל כן נדחתה דרישת התובעת להורות לנתבע להחליף צנרת זו.