אסייג נ' אקו סנטר הולנד בע"מ

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת ע"ס של 5,040 ₪ עקב חיוב יתר ועל סך של 27,000 ₪ עקב עוגמת נפש שנגרמה לו כתוצאה מהתנהלות הנתבעת.

לטענת התובע, בעת שעדיין היה מבוטח בביטוח אצל הנתבעת, שכנע אותו סוכן לבצע ביטוח נוסף, כפול, בעלות של 140 ₪ לחודש, למשך 36 חודשים. לאחר שגילה את דבר הביטוח הכפול, פנה התובע לנתבעת בבקשה לבטל את החיוב , אולם רק חודשים לאחר מכן, לאחר הגשת התביעה, בוטל החיוב והתובע קיבל החזר של התשלומים ששילם.

הנתבעת טענה כי סמוך לאחר מועד החיוב, זיכתה את התובע בסכום החיוב ואף שלחה זיכוי לחברת האשראי. זיכוי זה כנראה לא התקבל אצל חברת האשראי, אשר המשיכה לחייב את התובע . לאחר שהנתבעת קיבלה את התביעה, וידעה כי הזיכוי לא בוצע בפועל, טיפלה בעניין אל מול חברת האשראי.

דיון והכרעה:

משאין מחלוקת בין הצדדים כי התובע קיבל זיכוי של הסך של 5,040 ₪, לאחר הגשת כתב התביעה, נותרת שאלת התביעה ביחס לעוגמת הנפש אותה תבע התובע, בסך של 27,000 ₪.

התובע טען כי פנה לנתבעת שוב ושוב ואף שלח מסמך בפקס' אולם למרות זאת לא דאגה הנתבעת להפסיק את החיוב דרך חברת האשראי. מעשיה של הנתבעת גרמו לכך כי האשראי בכרטיס האשראי מטעמו קטן מה שמנע שימושים נוספים מטעמו.

יוזכר כי מדובר בחיוב של 140 ₪ לחודש ולכן ספק אם חיוב זה אכן מנע מהתובע שימוש סביר בכרטיס האשראי מטעמו וכי נמנעו ממנו חיובים אחרים עקב החיוב החודשי בסך של 140 ₪.

אני מוצאת מקום לקבל את גרסת התובע כי פנה לנתבעת פעמים רבות, טלפונית ובפקס, קודם להגשת התביעה. סבורני כי על הנתבעת היה לוודא אל מול חברת האשראי כי הזיכוי אכן מתקבל , מה שלא נעשה על ידה. עוד היה על הנתבעת לטפל בפניות התובע ולדאוג לכך כי החיוב יבוטל.

למרות זאת, לא ניתן לקבל את תביעת התובע לעוגמת נפש. עוגמת נפש הינה נזק נפשי שנגרם לאדם , ולא כל התנהלות תוביל אוטומטית לפסיקת פיצוי בשל עוגמת נפש. לא כל אבדן זמן או טרטור הינו בהכרח עוגמת נפש ויש לפסוק פיצוי מסוג זה במשורה ומקרים חריגים ונדירים בלבד, שלא כבמקרה דנן.