ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
35921-02-14
30/07/2014
|
בפני השופטת:
מירית פורר
|
- נגד - |
תובעים:
1. נעמה אופק 2. נועם רומק
|
נתבעת:
רולדין
|
פסק דין |
לפניי תביעה במסגרתה עותרים התובעים לפיצוי בסך של 10,000 ₪ בגין הפרת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג-1983 (להלן - "החוק").
תמצית טענות הצדדים
בכתב התביעה טענו התובעים כי ביום 24.1.14 התארחו בבית קפה רולדין, המצוי ברחוב הלל בירושלים (להלן- "בית הקפה או הנתבעת"). התובעים התיישבו בחלקו החיצוני של בית הקפה בחלק המקורה ביריעת פלסטיק. לטענת התובעים, לקוחות שישבו בחלק החיצוני של בית הקפה עישנו. נטען, כי אף אחד מטעם הנתבעת לא העיר למעשנים וכי המלצרים במקום אף סיפקו למעשנים מצתים.
התובעים ביקשו מהאורחים שישבו סמוך לשולחנם שיתרחקו, אך הם טענו שניתן לעשן בחוץ, אין שילוט האוסר ואף יש מאפרות בשולחן. נטען, כי מנהל בית הקפה עישן במקום והלה אף מסר לתובעים כי ניתן לעשן בחלק החיצוני של בית הקפה.
התובעים תיארו כי העשן עורר אצל התובעת תגובות פיזיולוגיות כמו שיעול, ליחה בגרון, אלרגיה בעיניים ובגרון ותחושת חנק. עוד תיארו התובעים כי שהותם במקום נפגעה לחלוטין וזמן רב התבזבז על אסטרטגיות כיצד להימנע מהעשן.
לכתב התביעה צירפו, בין היתר, תמונות של בית הקפה, תמונות של מאפרה ולקוחות בית הקפה מעשנים במקום.
מנגד, טענה הנתבעת בכתב הגנתה כי היא פועלת על פי החוק והקצתה את האזור החיצוני לעישון בהתאם לסעיף 11 לתוספת לחוק. הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי שטח בית הקפה עומד על 151 מ"ר וכי אזור העישון אינו עולה שטח של 15 מ"ר ומצדיו מעברים רחבים שמטרתם לאוורר. עוד טענה הנתבעת, כי אין מדובר בקירוי שנועד לחורף כפי שמקובל בבתי קפה רבים אלא בכיסוי יריעת פלסטיק לשם הפחתת כניסת רוח מזרחית.
הנתבעת הוסיפה כי היא רשאית להקצות חלק חיצוני של בית הקפה כאזור עישון וכי התביעה הוגשה בחוסר תום לב, שכן לתובעים עמדה האפשרות לשבת בחלק הפנימי של בית הקפה שם העישון אסור.
דיון והכרעה
לאחר שבחנתי את כתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את הצדדים, אני מוצאת כי דין התביעה להידחות מן הטעמים המפורטים להלן;
תכלית החוק נקבעה בסעיף 1א לחוק: "מטרתו של חוק זה למנוע את העישון במקומות ציבוריים ואת חשיפת הציבור לעישון, הגורמת למוות, ולמחלות ולנכות".
במסגרת החוק מפורטות חובות החלות על המחזיק במקום ציבורי לשם אכיפת איסור העישון. יחד עם זאת, איסור העישון הקבוע במסגרת החוק, אינו איסור מוחלט. בהתאם לסעיף 11 לתוספת לחוק נקבע מפורשות כדלקמן:
![מלבן 2]()
"מסעדה, מזנון, בית קפה, לרבות כל בית אוכל, בית משקה, מועדון, דיסקוטק או מקום אחר שבין עיסוקיו הגשת מזון או משקאות אחר (כולם להלן - בית אוכל), למעט חדר נפרד לחלוטין, אם קיים, שהוקצה לעישון בידי הנהלת בית האוכל במפורש, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של בית האוכל ושטחו אינו עולה על רבע של השטח הפתוח לציבור; הוראות פרט זה יחולו גם על אזור הנמצא מחוץ למבנה בית האוכל ומשמש אותו (להלן – אזור), למעט חלק של האזור שהוקצה לעישון בידי הנהלת בית האוכל, אם הוקצה, ובלבד שאותו חלק של האזור שהוקצה לעישון אינו מקורה בדרך כלשהי, ומתקיים לגביו אחד מאלה: