אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 35016-03-15 לוי נ' פאקליין בע"מ

ת"ק 35016-03-15 לוי נ' פאקליין בע"מ

תאריך פרסום : 03/06/2016 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רחובות
35016-03-15
31/05/2016
בפני השופטת:
רנה הירש

- נגד -
התובע:
משה לוי
הנתבעת:
פאקליין בע"מ
פסק דין

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1.התובע ביצע עבודה של כתיבת תוכנה, שהיתה מיועדת לנתבעת.

התובע טען בכתב התביעה, כי הנתבעת חייבת לשלם לו עבור העבודה שביצע סך של 20,000 ₪ ועתר לפיצוי נוסף בגין נזק רגשי ועגמת נפש. סכום התביעה נקבע בסכום המקסימלי האפשרי בבית המשפט לתביעות קטנות, 33,800 ₪.

2.בכתב התביעה נטען, כי חברו של התובע, מר גל דוידסון (להלן: גל) קיבל את הצעת העבודה דרך בנו של בעל החברה, ופנה לתובע בבקשה לבנות את התוכנה. לאחר שסיים לכתוב את התוכנה, הגיע התובע למשרדי הנתבעת (להלן: החברה), התקין את התוכנה במשרדי החברה, והחל שלב ביצוע הבדיקות. התובע טען, כי במהלך שלב הבדיקות נוצר נתק בינו לבין החברה, לא התקבלו משובים ולא נקבעו פגישות והתברר כי החברה החליטה שחלף זמן רב מדי מאז הועברה העבודה לביצוע, והם החליטו לקנות מוצר ממקום אחר.

3.עמדת החברה היתה כי אין כל יריבות בינה לבין התובע, היא לא הזמינה ממנו עבודה, ולא התחייבה כלפיו לתשלום. החברה טענה, כי לא נעשה כל הסכם בינה לבין התובע וכל דרישה של התובע יש להפנות לגל, ולא לחברה. בשל כך עתרה החברה לסילוק התביעה נגדה על הסף.

עוד טענה החברה בכתב ההגנה, כי כחצי שנה לאחר שהוזמנה התוכנה וזו עדיין לא היתה מושלמת, סוכם בינה לבין גל כי לא תרכוש ממנו את התוכנה המדוברת ובכך הגיעה ההתקשרות לסיומה.

4.בתיק זה התקיימו שני דיונים. לדיון הראשון התייצב התובע בלא שגל זומן כעד מטעמו. לאחר שהוסברה לתובע המשמעות של אי זימון עד, ובמיוחד כאשר העד הינו מי שביצע את ההתקשרות לגרסת התובע, אל מול הנתבעת, ביקש התובע לדחות את הדיון ולקיימו במועד אחר, אליו יזמין את גל כעד מטעמו.

בדיון השני התייצב גל ומסר עדות. מטעם הנתבעת לא התייצב מנהל החברה או בנו, אשר שניהם היו לכאורה מעורבים בהתקשרות עם גל ועם התובע, בהתאם לנטען בכתב התביעה.

דיון והכרעה

5.לאחר ששקלתי את עמדות שני הצדדים, מצאתי כי נכונה טענת הנתבעת על פיה ההתקשרות והזמנת העבודה נעשתה בין החברה לבין גל, כאשר התובע לא היה צד להתקשרות ולא היתה כל התחייבות של החברה כלפיו ובנסיבות אלו, אין יריבות בין התובע לבין הנתבעת ואנמק.

6.התובע ציין באופן ברור בכתב התביעה כי "קיבלתי הצעת עבודה מחבר ללימודים (להלן: גל)... הצעת העבודה הגיעה לגל דרך בנם של בעלי החברה... מאחר וחברי גל אינו בקיא דיו בתחום הפיתוח... נתבקשתי לבנות את התוכנה."

במהלך עדותו של התובע העיד גל (עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 9-21) ומסר: "...באתי לבעלים של החברה והבן שלו... הצעתי להם מערכת ממוחשבת... סיכמנו שתמורת 40,000 ₪ אני אתן להם את המערכת... פניתי לתובע ואמרתי שיש פרויקט לעשות. התובע הוא חבר ללימודים, הזמנתי אותו כשותף".

מהדברים האלה עולה כי גם לשיטת התובע והעד מטעמו, ההתקשרות היתה בין גל לבין החברה, כאשר הפנייה לתובע היתה של גל בלבד וביוזמתו של גל, ללא מעורבות של החברה וללא שהחברה התחייבה כלפי התובע לשלם עבור העבודה שיבצע.

7.מקובלת עלי טענת הנתבעת כי התברר לה בדיעבד שגל פנה לתובע, ומבחינתה התובע עבד על התוכנה מטעמו של גל ואין בכך כדי להקים יריבות בינו לבין החברה.

בכתב התשובה שהגיש התובע לבית המשפט, לא הכחיש התובע את הטענה להעדר יריבות, אלא נטען כי החברה ידעה שהוא עובד עם גל ויחד עם זאת נרשם בסעיף 4 לכתב התשובה "אין שום הכחשה שהחוזה נעשה בין גל לחברה".

8.התובע סבר כי מאחר שהוא שותף עם גל יש לו זכות לדרוש את חלקו בשכר שסוכם עבור קבלת התוכנה, אלא שלא מדובר בשותפות פורמאלית, חוקית ורשומה, אלא בהסכמה שבין התובע לבין גל, אשר הנתבעת אינה צד לה והיא אינה מחייבת את הנתבעת. אין בידי לקבל עמדה זו, שכן באם היתה מתקבלת תביעתו של התובע והחברה היתה מחויבת לשלם לו סכום כסף כלשהו, לא היה בכך כדי למנוע מגל להגיש תביעתו באופן עצמאי כנגד הנתבעת. במקרה כזה, גל יכול ורשאי לטעון כי מגיעה לו תמורה בעבור העבודה שבוצעה, וזאת כפועל יוצא מההתקשרות וההסכם שבין גל לבין החברה, שהתובע לא היה צד לה.

9.למעלה מן הצורך אציין כי הובהר במהלך הדיון שהעבודה לא הושלמה ולא הסתיים שלב תיקון התקלות ובדיקות האיכות. על מנת שתובע כלשהו יוכל לקבל פיצוי עבור העבודה שבוצעה, הנטל עליו להוכיח את הסכום המגיע, ולמצער לספק הערכה מנומקת ומבוססת על פיה ניתן לקבוע את שיעור העבודה שבוצעה, קרי, מהו חלק העבודה שבוצע ומהו החלק שלא הושלם במועד שבו הובהר לגל - וגם לתובע - שהחברה אינה מעוניינת עוד ברכישת התוכנה ממנו.

הלכה היא, כי התובע נדרש להוכיח את עובדות התביעה, את אחריות הנתבעת וגם את שיעור הנזק, נפסק כי במקרים שבהם התובע יכול היה להביא נתונים מדויקים באשר לסכום הנזק ולא עשה כן, לא יוכל לזכות בפיצויים בגין נזק זה (ר' ע"א  9656/05 נפתלי שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ [27.07.2008]).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ