אל שווארמה(אסיר) נ' נציבות שב"ס -הנהלת בית סוהר רימונים ואח'

1. לפני הודעה לפי סעיף 7ב(ג) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בהתאם לה מתבקש ביהמ"ש, על ידי התובע, לקבוע כי לא מתקיימים בעניינו של הנתבע 2 תנאי החסינות בהודעת המדינה לפי סעיף 7א לחוק וממילא לדחות את התביעה כנגדו.

עניינה של תביעה זו בטענות התובע/המבקש כי נגרמו לו נזקים בעקבות דין משמעתי שנערך לו ביום 15.9.2017, ואשר מכוחו שהה בבידוד, ונמנע ממנו ביצוע שיחות טלפון לאביו ששהה אותה העת בבית חולים, וכן הורחק מקבוצה טיפולית בה השתתף. הנתבע 2 הוא כלאי ששימש במועדים הרלוונטיים לתביעה כקמב"ץ בביס"ר רימונים.

2. ביום 30.10.2017 הוגשה ההודעה מטעם פרקליטת מחוז מרכז (אזרחי) (להלן: "המודיעה") ולפיה מכוח הסמכות שהואצלה לה על ידי היועץ המשפטי לממשלה מתוקף סמכותו לפי תקנה 5(1) לתקנות הנזיקין [אחריות עובדי ציבור], התשס"ו-2006 ( להלן: "התקנות" ) ובהתאם להוראת סעיף 7ב' לפקודה נתבע 2 חסין מפני תביעה בנזיקין בגין האירוע נושא התובענה (הלן: "האירוע"), לפי הוראת סעיף 7א' לפקודה, מאחר והמעשים המיוחסים לו הם מעשים שנעשו תוך כדי מילוי תפקידו כקצין בשירות בתי הסוהר, כאמור בסעיף 7א(ב) לפקודת הנזיקין, ולהותיר את מדינת ישראל- שירות בתי הסוהר- כנתבעת יחידה בתיק.

התובע מצדו לא השלים עם הודעת ההכרה, וביום 16.11.2017 הגיש בקשה בה עתר לקבוע כי לא מתקיימים בעניינו תנאי החסינות לפי סעיף 7 א לפקודה, וכפועל יוצא יש להותיר את הנתבע 2 כנתבע בתיק זה לחילופין טען כי ככל שבקשתו תדחה יזומן הנתבע 2 כעד בתיק.

לאחר שקראתי את הבקשה והתגובה הגעתי למסקנה כי דין בקשת התובע להידחות. התביעה נגד הנתבע 2 נדחית והתביעה תיחשב כאילו הוגשה מלכתחילה כנגד המדינה.

ההסדר הנורמטיבי:

3. סעיף 7א(א) לפקודה, שחוקק במסגרת תיקון מס' 10, מסדיר את חסינותם של עובדי הציבור בפני תביעה אזרחית, עת פעלו תוך מילוי תפקידם ולא מתוך כוונה לגרום נזק או תוך שוויון נפש לאפשרות גרימת הנזק.

וכלשון הסעיף:

"לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור המקים אחריות בנזיקין. הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור."

סעיף 7ב(א) לפקודה קובע כי בהימלא תנאי סעיף 7א(א) תגיש המדינה הודעת הכרה: