ת"ק 34505-12-14

אין חולק כי בתאריך 1.5.13, שכרו עידו וויטסון (להלן: "הנתבע") ואירית שיפריס (להלן: "הנתבעת") ממר אבי פיינבאום (להלן: "התובע") את דירתו שבחיפה לתקופה של שנה אחת, בדמי שכירות של 2,800 ₪ לחודש.

בתום תקופת השכירות, בתאריך 1.5.14, האריכו את תקופת השכירות לפרק זמן נוסף של חודשיים, עד לתאריך 30.6.14 ולאחר מכן הוארכה תקופת השכירות לפרק זמן נוסף של שבועיים.

בגין האירועים נשוא התובענה, הוגשו התביעה העיקרית ותביעה שכנגד.

לטענת התובע, נותרו הנתבעים חייבים לו שכר דירה בסך של 226 ₪.

כן גרמו נזק לרשת בדלת המטבח ששווי תיקונה הינו בסך של 250 ₪ וכאשר מסכום זה יש לנכות סך של 100 ₪ ששולם לו.

כן ניתקו את פעמון הכניסה למושכר, כאשר עלות תיקונו הינה בסך של 150 ₪, גרמו נזקים לאחת מדלתות ארון המטבח, ששווי תיקונה היו 250 ₪ ולא המציאו לתובע תעודת אחריות על ברז חדש שהתקין במושכר, כאשר שווי הברז הינו 240 ₪.

הנתבעים הכחישו את חובתם בפיצוי כלשהו של התובע, בכל המתייחס לכתב התביעה העיקרי.

בכתב התביעה שכנגד, עתרו לחייב את התובע לפצותם בגין תוספת של חשמל שצרכו עקב דוד שמש שלא היה תקין, החזר של שכר דירה בגין הצורך לפנות את אחד מחדרי הבית עקב רטיבות שחדרה אליו, הפסד ימי עבודה של הנתבעים, החזר יחסי של דמי שכירות עקב פינוי מוקדם של המושכר, הוצאות ועוגמת נפש, הכל כפי שפורט בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד.

לאחר שנשמעו מלוא הראיות, הנני קובעת כי דינה של כל אחת מהתביעות – להידחות.

התובע לא המציא כל נתונים של בעלי מקצוע על שווי תיקון הנזקים של הרשת, הפעמון ודלת ארון המטבח, שנגרמו למושכר על ידי הנתבעים, כטענתו, כאשר גובה הנזקים הוכחש על ידי הנתבעים.

לעניין תעודת האחריות של הברז – לא היתה כל מניעה כי התובע יבקש עותק מתעודת האחריות מהספק של הברז, מה עוד שהברז תקין ולא נוצר כל צורך לעשות שימוש בתעודת האחריות.