ראובני ואח' נ' יהלומית פרץ עבודות בנין ופתוח בע"מ

זו תביעה על בסיס חוק מכר דירות, תיקון מס' 5 משנת 2011 לעניין פיצוי עקב איחור מסירה.

ביום 24.11.15 נחתם חוזה בין הצדדים, בחוזה זה התחייבה הנתבעת למסור את הדירה לתובעים עד ליום 31.8.16, אולם בפועל הדירה נמסרה ביום 4.4.17, כלומר 7 חודשי איחור.

הנתבעת מיאנה לשלם לתובעים עבור 60 הימים הראשונים לאיחור על אף שזה מגיע להם על פי חוק.

לטענת התובעים הם קיבלו תשלומים שהסתכמו בסך של 42,900 ₪, קרי תשלום החל מהחודש השלישי לאיחור, כל חודש בחודשו. הנתבעת בעת נתינת הכסף החתימה את התובעים על טופס תשלום אשר בתוכנו נרשם כי הם מוותרים על כל טענה נגד החברה. התובעים מצדיקים את חתימתם על טופס זה בכך שלא הייתה להם ברירה. כל רצונם של התובעים הינו תשלום בעבור 60 הימים הראשונים לאיחור.

הנתבעת סומכת ידה במסמך החתום ע"י התובעים בו הם לקחו תשלום ובכך ויתרו על כל טענה כנגד החברה. אף אחד לא הכריח את התובעים לחתום, בחתימתם הם מוותרים על הדרישה בגין החודשיים הראשונים.

לכן, לכאורה, התובעים בפני בית המשפט כבר קיבלו את המגיע להם וויתרו על כל תשלום נוסף.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה ולהלן נימוקיי.

1. מבדיקה של טופס הוויתור מתגלה כי זהו מסמך שנערך בחוסר תום לב מובהק, מהותו של המסמך נועדה לגרום לחותמים לוותר על התשלום של האיחור בגין 60 הימים הראשונים כאשר זו היא זכות קוגנטית.

2. סעיף 1 לטופס הוויתור אומר כך: "מועד המסירה החוזי 31.8.16 יידחה בחודשיים נוספים בשל מצב המלחמה בצוק איתן......ותקופת האיחור תיספר החל מיום 31.10.16....."

בעת זו חשוב להבהיר כי חתימת החוזה נערכה ביום 24.11.15 כאשר מלחמת צוק איתן הסתיימה בשנת 2014, דהיינו שנה לפני החתימה. סעיף זה שם דגש לעוצמת חוסר תום הלב שבו ניחן טופס הוויתור. כל בר דעת שמתבונן בסעיף זה יכול לומר שזהו סעיף מניפולטיבי, שנועד לטשטש את האמת.

יש לציין, כי במהלך הדיון נציג הנתבעת הפנה את בית המשפט לסעיף 1 לכתב הוויתור ואמר כי הנתבעת מסתמכת עליו לצורך טענותיה.

3. לפיכך, בית המשפט מוצא בסעיפים אשר נוגעים לוויתוריהם של התובעים ביחס לקבלת תשלום בגין האיחור של 60 הימים הראשונים בטל, ובכך מקבל את התביעה. התנהלות הנתבעת מתקרבת למרמה של ממש, כאשר ידעה בעת שהחתימה את התובעים על הטופס, כי ההתייחסות למבצע צוק איתן לא שיקף את האמת כלל וכלל.