ת"ק 3391-03-16 ספדי נ' המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות

1.התובעת עתרה למתן צו ביניים המורה כי יינתן לה רישיון נהיגה זמני. סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות מעוגנת בסעיף 60 חוק בתי המשפט, התשמ"ד- 1984. על פי הוראת הסעיף, המדובר בסמכות לדון בתביעתו של יחיד ובה הוא תובע אחד משניים – בקשה למתן צו להחלפת מוצר או להשבתו וכן תביעה לתשלום סכום שאינו עולה על הסכום הקבוע והמתעדכן בהתאם לדין.

ראו בעניין דומה, תק (ק"ג) 376/08 מלול מנחם נ' מדינת ישראל המרכז לגביית קנסות:

"סעד נוסף אותו מבקש התובע הוא מתן צו ביניים המורה על מתן רישיון נהיגה זמני לתובע. סעיף 60 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד-1984 קובע סמכותו העניינית של בית משפט זה. הסעד המבוקש אינו בגדר סמכותו העניינית של בית המשפט לתביעות קטנות ועל כן לא ניתן להיעתר לו. על התובע לפנות בעניין זה לערכאה המתאימה".

לפיכך, אין להיעתר לבקשה שלפניי ואני מורה על דחייתה.

2.לאחר עיון בתביעה ועל מנת שהתובעת לא תחויב בהוצאות בהמשך,שוכנעתי כי יש להורות כבר עתה גם על מחיקת התביעה עצמה, שכן אין המדובר בסעדים המצויים בסמכותו של ביה"מ זה:

התובעת עתרה בתביעתה (סעיף 15 (א) לבטל את תוספות הפיגורים והריביות מהדוחות מיום 18.11.12 ו- 20.3.13. המדובר בהשגה על החלטה שניתנה לפי סעיף 5ג לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה- 1995 אשר צורפה כנספח לכתב התביעה. יוער כי עד לאחרונה הסמכות העניינית לדון בעתירות על החלטות הניתנות על-פי חוק המרכז לגביית קנסות הייתה נתונה לבית-המשפט הגבוה לצדק. (בג"ץ 4367/12 אחמד שיבלי נ' המרכז לגביית קנסות). באותו עניין נאמר על ידי בית המשפט כי ראוי להשלים את הליך הסדרתו של סעד חלופי להשגה על החלטת המרכז לגביית קנסות בהקדם האפשרי:

" שנית, עלתה בדיון סוגיית היעדר קיומו של סעד חלופי להשגה על החלטת המרכז לגביית קנסות. ב"כ המשיב עדכן כי נוכח הערות בית משפט זה במספר הליכים, הוחלט לקבוע בתקנות לפי חוק המרכז לגביית קנסות מנגנון של עיון חוזר בהחלטות, וכן לקבוע הליך של השגה בפני ראש רשות האכיפה והגבייה על החלטה שתתקבל בבקשה לעיון חוזר. לדברי ב"כ המשיב, ניסוח תקנות אלה נמצא בשלב מתקדם, והן עתידות להיות מונחות על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת במועד קרוב. בהמשך, תיבחן שאלת ההליך הראוי לערעור על החלטת ראש רשות האכיפה והגבייה בהשגה כאמור. להשקפתנו דומה כי ראוי להשלים את הליך הסדרתו של סעד חלופי בהקדם האפשרי.

וראו לעניין זה גם בגץ 1962/13 ולדימיר ליולקו נ' המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות

" בשולי הדברים, אין לי אלא לחזור על שנאמר בעניין שומינוב, שם קראנו למחוקק להזדרז ולקבוע סעד חלופי לתקיפת החלטות המרכז לגביית קנסות. כך גם קריאת בית המשפט בעניין פלוני, שם הומלץ כי המחוקק יתן דעתו בשאלת הערכאה או הגוף המוסמך לפטור מתוספת פיגורים (בעניין חליל, שם "נדד" עניינו של הנאשם בין בית המשפט לבין המרכז, נקבע כי הסמכות נתונה לבית המשפט. בעניין פלוני, העלה בית משפט זה מספר שאלות לגבי המסגרת ולוח הזמנים העומדים לנאשם המבקש פטור או הפחתה של תוספת הפיגורים בגין פיצוי לנפגע העבירה)."

בשנת 2014 בוצע תיקון בתקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ו-1996.

תקנה 17 הקנתה לחייב את האפשרות להגיש בקשה לעיון חוזר אם התגלו עובדות שלא היו מונחות לפני מקבל ההחלטה או השתנו הנסיבות. כמו כן חייב יכול כיום להשיג על החלטה כגון דא בפני מנהל רשות האכיפה והגבייה על פי תקנה 18 לתקנות. להלן נוסחן המלא של תקנות אלה:

17.(א)ניתנה החלטה בעניין פריסת חוב או דחייתו לפי סעיף 5ב לחוק או בעניין מתן פטור מתשלום תוספת פיגורים לפי סעיף 5ג לחוק (בתקנה זו – ההחלטה), רשאי החייב לפנות למנהל המרכז או לעובד המדינה שנתן את ההחלטה, לפי העניין, בבקשה לעיון חוזר אם התגלו עובדות שלא היו מונחות לפני מקבל ההחלטה או השתנו נסיבות, והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת.

(ב)בבקשה לעיון חוזר יפרט החייב את העובדות החדשות או את הנסיבות שהשתנו ושבשלהן הוא מבקש עיון חוזר; בקשה לעיון חוזר שלא יפורטו בה העובדות החדשות או הנסיבות שהשתנו, רשאי המרכז למחקה על הסף.