1) ככל שניתן להבין מהתביעה המונחת לפניי וכן כעולה מדברי התובעת בדיון לפניי, התובעת עותרת נגד חיוב כספי לטובת הנתבעת. התובעת העמידה את תביעתה על סך 3,000 ₪.
2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.
3) התביעה של התובעת מפנה למכתבים שכתבה לנתבעת ואין לפניי כתב תביעה מנוסח באופן סדור, ברור וממוקד אשר מפרט מהן טענותיה. במהלך הדיון בבית המשפט, נעשה מאמץ רב להבין את עיקר טענות התובעת, ולא רק. בתום הדיון, נוכח הסרבול ואי הבהירות שעולים בתביעה, ניתנה ההזדמנות לתובעת לשקול למחוק את כתב התביעה ללא צו להוצאות וכי תכין כתב תביעה סדור ומפורט, ככל חפצה בכך. ביום 12.8.14 נתקבלה הודעה מטעם התובעת, גם הודעה זו לא הייתה ברורה דיה, אך ממנה משתמע כי התובעת עומדת על בירור תביעתה במתכונתה הנוכחית.
4) כפי שניתן להבין ממכלול החומר שהונח ונטען לפניי, מספר חודשים לפני חודש דצמבר 2013, פנתה התובעת לנתבעת כיוון שהייתה לה בעיה עם שליחת פקסים. הנציגה מטעם הנתבעת הסבירה לה כי הסיבה לכך היא שהתובעת אינה מנויה לקבלת שירותי הנתבעת כי אם לחברת 012. לטענת התובעת, הנציגה שכנעה אותה לעבור לשירות הנתבעת תמורת אותו סכום, כפי ששילמה לחברת 012. לאחר החיבור, נדהמה התובעת לגלות חיוב על-סך 466.13 ₪. התובעת טוענת כי התברר לה שבמקום לחייב אותה כפי שהובטח, קרי: לפי התעריף של חברת 012 (60 ₪ עבור 2,000 דקות), חויבה במאות שקלים. התובעת טוענת כי הנציגה מטעם הנתבעת בדקה ואמרה לה שהנציגה הראשונה ששוחחה עם התובעת, לא אמרה שתשלם כמו לחברת 012. ביום 12.8.13, קיבלה התובעת זיכוי על הסך ששילמה. התובעת טוענת גם כי ביום 20.11.13 התקשרה נציגה מטעם הנתבעת ואמרה לה שאמנם קיבלה זיכוי, אבל עדיין צריכה לשלם עבור החודשים מאי-אוגוסט 2013 וכן אישרה שזה כולל הכל (קו הטלפון והאינטרנט). התשלום היה על-סך 211 ₪, אולם להפתעתה, מספר ימים לפני ששלחה את המכתב, קיבלה הודעה שהחשבון לא שולם, ועקב כך, לא יכולה להוציא או לקבל שיחות. התקשרה שוב לנתבעת, והנציגה של הנתבעת אמרה כי התובעת חייבת לשלם. התובעת מלינה בין השאר, על יחס מזלזל וניתוק ללא הודעה מוקדמת.
5)הנתבעת טוענת להגנתה, בין השאר, כי התובעת היא הבעלים הרשומים של שני קווי טלפון. הנתבעת טוענת שמדובר בניסיון של התובעת לקבל השבה של תשלומים ששולמו כדין, במשך תקופה לא מבוטלת, ואין חולק שהחשבונות נשלחו אליה. הנתבעת טוענת כי קיים נוהל השגה על חשבון בזק ולצורך זה מפנה לכלל 14 בכללי הבזק (שירותי החברה), התשמ"ז-1986 אשר מורה הוראות מפורשות לאופן ההשגה [ראו סעיף 3 בכתב ההגנה]. הנתבעת טוענת כי בנסיבות אלה, מאחר וקיים מנגנון השגה, אין מקום להתיר פנייה לבית המשפט בהשגה על חיובים, שכן בכך ייהפך החוק ללא-רלבנטי. לגופו של עניין, טוענת הנתבעת כי התובעת פנתה אליה ביום 7.4.13 כדי לנייד את הקו שלה מ-"קווי זהב" לנתבעת. ביום 5.5.13, התובעת פנתה לנתבעת בטענה כי חויבה בסכום הגבוה ממה שסוכם. אכן התברר שהייתה טעות אנוש והתובעת זוכתה עבור ההפרש. ביום 3.6.13 פנתה התובעת לנתבעת וביקשה לנתק קו אחד משני הקווים שבבעלותה, וכך נעשה. ביום 4.11.13, פנתה שוב התובעת למוקד של הנתבעת והלינה על כך שקיבלה הודעה קולית לפיה החשבון לא שולם. מבדיקה שערכו בנתבעת, התברר שאכן לא שילמה והתובעת עודכנה על כך.
נוכח כך שלא שילמה התובעת מאז חודש מאי 2013, ולאור ההתעלמות מההתרעות, נותק הקו השני שבבעלות התובעת ביום 19.11.13. ביום 20.11.13, לאחר פניית התובעת למוקד של הנתבעת, ולאחר ששילמה את החוב על-סך 211.76 ₪, הקו חובר בשנית. לטענת הנתבעת, תשלום שביצעה התובעת באמצעות חברת האשראי עבור חשבון אפריל 2013 חזר, ועל כן נאלצה הנתבעת לנתק את הקו. ביום 8.12.13 נאלצו בנתבעת לנתק שוב את הקו עקב אי תשלום חובות עבור החודשים אפריל, יוני ויולי 2013, בסך 614.44 ₪. התובעת פנתה למוקד של הנתבעת ביום 20.1.14 והוסבר לה הצורך לפרוע את חובה. ביום 2.2.14 שילמה התובעת את החוב. הנתבעת טוענת כי אכן, קיבלה התובעת מכתב מעורך-דין ביום 11.2.14, אבל הוסבר לה בפנייתה למוקד כי היא שילמה ואינה חייבת יותר. הנתבעת דוחה את הטענה שהקווים נותקו ללא הודעה מוקדמת.
6) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי, כי בדין לדחות את התביעה, כפי שיוטעם להלן ובשים לב להוראת תקנה 15(ב) בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי הדין), התשל"ז-1976, לפיה הנימוקים לפסק הדין יובאו באופן תמציתי.
7)כאמור, התביעה אינה סדורה ולא ברור מה היא עילתה. חרף הבהרות בית המשפט בדיון, התובעת לא הציגה את טיעוניה באופן ברור וסדור דבר שהציב קושי אמיתי להבין את טיעוני התובעת ומהן עילות התביעה, ככל שאלה קיימות. ככל שהיה ניתן להבין מבין טיעוני התובעת, למעשה, היא מלינה על התנהלות הנתבעת כלפיה, במובן זה שהנתבעת נהגה כלפיה תוך הפרת חובה חקוקה או שמא ביצעה עוולה כלשהי. במקרה זה, מצופה מהתובעת כי תראה לבית המשפט במסגרת תביעתה ותמקד עילות התביעה ומה היא מייחסת לנתבעת. חרף המאמץ שנעשה כדי להבין את בסיס התביעה ועילתה, עילה כאמור - לא נמצאה, וממילא לא הוכח קיומה של עילה כלשהי. יתירה מכך, כלל לא היה ברור כיצד כומת סכום התביעה הנקוב על-גבי כתב התביעה. אף מעיון במסמכים שהגישה התובעת, לא ברור כיצד הגיעה התובעת לסכום הנקוב בתביעתה.
8)לעומת זאת כאמור, הנתבעת הניחה לפני בית המשפט גרסה בהירה ונהירה לעניין השתלשלות העובדות אשר מצביעה בין השאר, על עיכובים רבים של התובעת בפירעון חיובי תשלום לנתבעת דבר שהביא, לא אחת, לניתוק קו הטלפון שלה. יתירה מכך, מקובלת עליי טענת הנתבעת כי ככל שהתובעת מבקשת להשיג על גובה הודעות החיוב, עליה לפעול בהתאם לכללים שנקבעו לצורך כך בדין.