גרוסמן נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

לפניי תביעה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתנהלות הנתבעת שהינה מפעיל תחבורה ציבורית על פי רישיון שניתן לה על-ידי משרד התחבורה.

טענות הצדדים:

כעולה מכתב התביעה אשר נערך על ידי חברת "זכותך" , ביום 19/10/16, במהלך חול המועד סוכות, התובע המתין בתחנת אוטובוס בשד' האדמו"ר מפיטסבורג בעיר אשדוד לקו 450 המגיע מאשדוד לירושלים. על-פי לוח הזמנים שפורסם, האוטובוס היה צפוי להגיע בשעה 18:30.

לאחר שהתובע המתין כרבע שעה בתחנה, החל צועד רגלית לתחנת אוטובוס הקודמת ולאחר שהמתין אף שם, צעד לכיוון תחנת המוצא של קו 450 ברחוב מורדי הגטאות. בתחנה זו פגש עשרות נוסעים שאף הם המתינו לקו 450 וכן אוטובוס מלא בנוסעים שעזב את התחנה. רק בשעה 19:50, כך לגרסת התובע, הגיעו שני אוטובוסים שלא היו יכולים לתת מענה לכל הנוסעים שחיכו בתחנה. על כן, החליט התובע לנסוע לירושלים בקו 438 שמסלולו ארוך יותר ובניגוד לקו 450 אף אינו מבצע פיזור בתוך העיר. עוד טוען התובע כי נאלץ לקחת מונית מהתחנה המרכזית בירושלים על מנת להגיע ליעדו.

אי לכך, עותר התובע לפיצוי בסך 2,000 ₪ בגין נזקיו הלא ממוניים.

לטענת הנתבעת, קו 450 שהיה צפוי להגיע לתחנה בשד' האדמו"ר מפיטסבורג, יצא במועדו אולם ברחוב מורדי הגטאות נחסמה דרכו על ידי התושבים שלא אפשרו את המשך נסיעתו. על כן, טוענת הנתבעת להיעדר יכולת להפעיל את הקו שאינו נובע מרשלנותה או ממחדלה ועל כן, לשיטתה, דין התביעה להידחות.

דיון והכרעה:

בדיון לפניי, התובע הלין על התנהלות הנתבעת ועל חוסר אמינות השירות שהיא מספקת בכלל ועל התנהלותה ביום נשוא התביעה בפרט. התובע העיד כי יצא מביתו בשעה 18:20 ורק בשעה 20:20 הגיע ליעדו בירושלים. בחקירתו הנגדית העיד התובע כי האוטובוס של שעה 18:30 לא הגיע לתחנה אך הודה, בהגינותו, כי היה אוטובוס שהגיע בשעה 19:00 והוסיף כי אחריו לא היה אוטובוס נוסף למשך כ-45 דקות. התובע הכחיש כי באותו יום אירעו מקרי אלימות שמנעו מהאוטובוס להמשיך בנסיעתו.

מר יחזקאל פרישמן, עד מטעם התובע, העיד כי ביקש אף הוא לעשות שימוש באותו הקו הצפוי להגיע לתחנה בשעה 18:30 אך כשהגיע נודע לו כי טרם הגיע האוטובוס של השעה 18:00. בדומה לתובע, ביקש העד להגיע לתחנת המוצא של האוטובוס ועשה כן האמצעות קו 4. בהגיעו לתחנת המוצא ראה קהל של כ-200 איש הממתינים לאוטובוס אשר הגיע רק בשעה 19:45 ולא היה בו כדי לספק שירות לכל הנוסעים שחיכו בתחנה.

נציג הנתבעת הודה כי על אף שתדירות ההגעה של קו 450 הינה אחת לרבע שעה, בשעות הרלוונטיות ביום 19/10/16 האוטובוסים יצאו מתחנת מוצא כל חצי שעה ואף הסכים כי מקרי האלימות הנטענים, ככל שאירעו, אין בהם כדי להשפיע על שעות היציאה של האוטובוסים מתחנת מוצא.

נציג הנתבעת בסיכומיו, לאחר שביקש להסביר את המחדל בעומס קיצוני על הקווים שמפעילה הנתבעת, בין היתר בשל חול המועד סוכות וכמות האנשים המבקשים לעשות שימוש בקווים, הסכים, בהגינותו, כי "התובע צודק ומגיע לו פיצוי אך הוא צריך להיות מידתי".

בהיעדר מחלוקת של ממש הן לגבי העובדות שבבסיס התביעה והן בשאלת האחריות, הרי שהעניין שנותר להכריע בו הוא עניין גובה הנזק.

התובע לא הציג אסמכתא לנסיעה במונית מתחנה מרכזית בירושלים אל יעדו בעיר ובמהלך הדיון אף זנח טענתו זו והדגיש כי הנזק הנתבע נובע מאי נוחות ואובדן הזמן שנגרמו לו. הפסיקה הכירה בסמכות בית המשפט לפסוק פיצוי בגין הנזק הלא ממוני ללא הוכחת שיעורו מקום בו הוכחה הפרת חובות מפעיל התחבורה הציבורית, כאשר תכלית פיצוי זה היא להרתיע את בעל הרישיון מלהוסיף ולהפר את תנאי רישיונו (ראה ת"ק 35502-08-16 שווירץ נ' אפיקים קו שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ ואח' (26.1.17)).

הנתבעת הלינה על כך כי התובע נעזר בשירותי חברת "זכותך" לשם הגשת תביעתו. פסיקה רלוונטית הדנה בתביעות נגד מפעילי קווי התחבורה הציבורית קבעה לא אחת כי אין בעובדה כי התביעה הוגשה על ידי גוף חיצוני פרטי כדי לשלול מהתובע פיצוי בגין הנזק שנגרם לו, אם כי, ניתן לשקול הפחתת פיצוי מתוך רצון שלא לעודד הגשת תביעות באופן זה ( ראו ת"ק 24931-01-17 איזנטל נ' אפיקים שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ (7/8/17) ת"ק 14960-02-17 גרינפלד אח' נגד אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (24.5.17).