ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות באר שבע
|
32745-10-16
28/04/2017
|
בפני השופטת:
מיכל וולפסון
|
- נגד - |
התובע:
מישל זנו
|
הנתבעת:
עינב הובלות וחקלאות בע"מ ח.פ. 512412032
|
פסק דין |
הקדמה : התמלול של הפרוטוקול מיום 26/3/17 תומלל פעמיים . ההפניות מהישיבה האמורה הם מהתמלול השני (האחרון).
התביעה בפני היא על נזק מפגיעה ברכב התובע על ידי משאית של הנתבעת. התובע לא ראה את התאונה. הוא מצא פתק על רכבו כי ברכבו פגעה משאית של הנתבעת . הוא לא ראה סימני צבע על רכבו. הוא יצר קשר עם רושם הפתק, אדם בשם צביקה, שהפנה אותו למחסן ממנו יצאה המשאית. במחסן הפנו אותו למשרד של הנתבעת והוא דיבר עם העדה ענת עמר. היא הפנתה את התובע למוסך שלהם ובמוסך הסכימו לדבריו לתקן את הנזק. אולם התביעה היא גם על ירידת ערך שלגביה לדבריו לא הייתה הסכמה. על כן הוא הגיש תביעה.
עד הראיה צביקה לא הגיע להעיד. התובע הסביר בדיון הראשון כי הוא סבר שבית המשפט יזמין אותו. על פי התיק אין בקשה להעדת העד. בהחלטה הקובעת את מועד הדיון נקבע במפורש כי הצדדים אחראים להתייצבות עדים מטעמו.
בתיק התקיימו שתי ישיבות אך גם לדיון השני העד לא הוזמן על אף שכך הוריתי בסוף הפרוטוקול של הדיון הראשון (עמ' 4 לפרוטוקול מיום 12/2/17). בדיון השני ביום 26/3/17 השמיע התובע הקלטה של שיחה עם העד. אך לא ניתן היה לחקור את העד או להתרשם ממנו. אבל מהתמלול של ההקלטה שניתן היה לשמוע יש התייחסות למשאית שיכול להיות "שזאת משאית שלנו" (עמ' 11 מול שורות 7 -8 לפרוטוקול מיום 26/3/17). אבל בהמשך עולה כי לדברי דובר צד ב' (צביקה) המשאית לא יצאה (עמ' 11 מול שורה 11). התובע העיד שהוא חנה מחוץ לתחום החניה בגלל צפיפות (עמ' 1 לפרוטוקול ). השיחה התנהלה אחרי שהתובע מצא את הפתק על רכבו מאותו אדם בשם צביקה.
הנהג העיד כי באותו יום כשהוא בא להעמיס בשדרות נאמר לו על ידי מנהל במחסן כי ישנה טענה כי הוא פגע ברכב של התובע. לדבריו הם יצאו לראות והוא לא ראה דבר כולל גם לא צבע או שריטה (עמ' 3 לפרוטוקול). לדבריו עמו גם היה מנהל המחסן שלא ראה משהו. בחקירה נגדית הוא התייחס לעגלה לפי מספר הרישוי שמסר התובע שצבעה אדום. לאור מצב הרכב של התובע על פי דו"ח השמאי מטעמו על המשאית והעגלה לא ראו סימנים.
התיאור של הנהג מצביע על כך שבזמן אמת היו במקום בדיעבד התובע, הנהג, ומנהל המחסן שאצלו נעשתה ההעמסה. לפני כן היה אותו אדם שהשאיר את הפתק שלא הוגש. התובע ביקש להסיק מהתנהלות בדיעבד של הגב' ענת עמר וגם האנשים במוסך כי הם הכירו בטענת הפגיעה. הדיון נדחה למועד נוסף כדי שכל צד יעיד את העדים הנוספים.
לדיון הנוסף, 26/3/17, הגיעה העדה ענת. היא דיברה עם התובע טלפונית לאחר שהוא התלונן על הפגיעה. היא הסבירה כי היא הפנתה אותו למוסך שלהם כי נכון לאותו זמן היא טרם דיברה עם הנהג (עמ' 8 לפרוטוקול). לאחר שיחה עם הנהג לא היה לחברה מה להציע לתובע. מטעם הנתבעת העיד גם לאון חסון מהמוסך שצילם את הרכב והיה אמור להציע הצעה לתיקון.
מטעם הנתבעת גם העיד העד ארתור קתנסוב שעבד בחברת "תפוגן" שהזמינה את השירות של ההובלה מהנתבעת. הוא העיד כי נהג המשאית מסר להם כי המשאית עשתה תאונה (עמ' 14 לפרוטוקול מיום 26/3/17). אז הם יצאו לראות את הנזק ולדבריו הן במשאית והן בעגלה הם לא ראו דבר (עמ' 14 לפרוטוקול מיום 26/3/17). בירור מעמיק לגבי מקור הידיעה של העד העלה כי המידע הגיע אליו ממחסן האחסנה שהוא מחסן חיצוני שמשמש את "תפוגן" בקריית מלאכי. לא מאדם ב"תפוגן" במקום בו הייתה המשאית . הפנייה אליו הייתה לאור כי הגיע מידע ותלונה על הפגיעה והיה צורך לברר זאת בזמן אמת אם ניתן.
העולה מהמקובץ הוא כי העד החשוב ביותר שהוא רושם הפתק, צביקה, לא הגיע להעיד. לפי חוות דעת השמאי הנזק ברכב התייחס לפגוש אחורי ימני , כנף ובית גלגל אחורי ימני, דלת ימנית אחורית.
גרסת התובע מעוגנת בעדות של העדה ענת עמר שהפנתה את התובע למוסך ושל העד מהמוסך שצילם את הרכב והטענה שלו כי הם היו דוחים אותו על הסף אם לא היה אמת בגרסתו כי רכבו נפגע מהמשאית שלהם. כנגד חסר עד הראיה של התובע ומדבריו המוקלטים עולה כי לדבריו "יתכן" והכוונה היא למשאית של הנתבעת.
התובע לא הרים את נטל השכנוע כי רכבו נפגע ממשאית הנתבעת. החסר של עד הראיה פועל לרעתו והתמלול מעיד כי הדובר , עד הראיה, העריך שהוא מזהה את המשאית והשיוך שלה לנתבעת. ההעדר של עדתו הוא קריטי לתביעה .