אלסייד נ' ארגמן

תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב התובעת מס' רישוי 82-874-57 (להלן: "הג'יפ") שבו נהג בעלה ביום 17/4/16 , מרכב שבו נהג הנתבע מס' רישוי 44-295-68. המחלוקת בין הצדדים העיקרית היא לגבי הנתיב בה נסע רכב התובעת. אין מחלוקת כי מדובר בכביש ראשי בו 3 נתיבים כאשר בנתיב הימני ביותר עמד הנתבע בתחנת אוטובוס. לפי גרסת התובע הוא נסע בנתיב האמצעי והנתבע ביקש לפנות שמאלה ולא בדק האם הנתיבים משמאלו פנויים. הנתבע לא חלק על כך כי עמד בתחנת אוטובוס לאחר שהוריד את המטפלת של בנו, היא העדה מלכה קדוש. הוא גם לא חלק כי הוא התכוון לפנות שמאלה. לגרסתו הוא טרם נע או אולי מבלי לשים לב הוא התחיל בתנועה מזערית . לפי גרסתו הוא ראה את הג'יפ מגיע במהירות בנתיבו והתאונה קרתה כשנהג הג'יפ נכח ברכבו ברגע האחרון ואז הוא סטה ועקף את רכבו. הנתבע הוסיף כי הג'יפ לא היה היחיד שנסע מהר . גם הרכב בנתיב השמאלי ביותר נסע מהר והוא התרשם שמדובר בתחרות כי הוא גם שמע רעש של מנוע מתאמץ. לדבריו הפגיעות ברכבים היו בצדדי כל רכב – מעין שפשוף של שני הרכבים.

על פי חוות דעת השמאי של התובעת הג'יפ ספג מכה בחלקו הקדמי ימני ונפגעו פחי החזית, דופן קדמית ימנית, עמוד מרכב קדמי ימני, מכסה קדמי כופפו ועוותו. חלקי החילוף הם צמיגים לאופן קדמי, כנפון קדמי ימני, אופן מגנזיום קדמי ימני, מגן קדמי כנף קדמי ימני, בטנה קדמי ימני, פנס ראשי ימני , סורג חזית, פנס ערפל קדמי ימני , שמשמה ראשית, בולם קדמי ימני וחומרי עזר. לפי צילומי השמאי של הנתבע, ברכב הנתבע הפגיעה היא בכנף האחורי שמאלי לא כולל פגיעה ישירה בפנס האחורי .

הנהג בג'יפ לא חלק על כך שהוא לא הספיק לבלום כאשר נכח שרכב הנתבע יוצא לנתיבו. הנתבע העיד את העדה שהייתה עמו ברכב ואשר כדי להוריד אותה הוא עצר בנתיב הימני בתחנת האוטובוס. לפי עדותה היא כבר יצאה מהרכב, והלכה על המדרכה כך שהיא עמדה במרחק מסוים מאחורי הרכב של הנתבע. תשומת לבה התמקדה בהזדמנות לחצות את הכביש שלא במעבר חציה. היא הסבירה כי היא ממתינה לכך שהרכבים המגיעים מכיוון עומר עומדים ברמזור הקודם. שאלתי אותה שאלות פתוחות כדי ללמוד ממנה מה היא ראתה . לדברי היא לא ראתה משהו משמעותי עד שהיא שמעה "בום" ואז היא ראתה את הג'יפ מגיע משמאל לרכב הנתבע ועוקף אותו ונעמד לפניו בנתיב הימני. הבירור מה היא ראתה עובר לתאונה נעשה בשני שלבים. היא השיבה לשאלות שלי כדי לא להציג גרסה בשאלה ולאחר מכן היא יצאה מהאולם ויחד עם הצדדים לובנו השאלות הנוספות שיש לשאול אותה שאינן מדריכות. לאחר מכן היא חזרה לאולם ושוב שאלתי את השאלות.

העדה חזרה על כך שהיא לא ראתה משהו שישב את תשומת לבה על אף שהיא הסתכלה לכיוון שממנו בא הג'יפ עד המכה. באשר למסלול שהנתבע ביקש לנסוע בהמשך היא נתנה תשובה שנובעת מהרגל. אך גם הנתבע הסכים כי הוא התכוון לחצות את הנתיבים כדי לפנות שמאלה.

אני מקבלת את גרסת נהג הג'יפ לתאונה ואני דוחה את גרסת הנתבע לתאונה על פי הפגיעה בג'יפ וברכב הנתבע לנוכח כי ברכב הנתבע יש פגיעת מעיכה שאינה כוללת את הפנס האחורי. פגיעה שאינה תומכת בגרסה של רכב שסטה מנתיב ימין כדי להימנע מפגיעה ברכב שלפניו. על פי התשתית הראייתית הפגיעות מעידות על רכב המנסה להימנע מפגיעה ברכב שנכנס לנתיב משמאלו.

הנתבע גם טען כי הג'יפ נסע במהירות מופרזת, יתכן כחלק מתחרות. העדה של הנתבע לא הייתה יכולה לתמוך בגרסה זו, אך היא הסבירה כי אין לה רישיון נהיגה והיא הייתה ממוקדת בהזדמנות לחצות את הכביש. יתכן והרכבים נסעו מהר אך התאונה קרתה כי רכב הנתבע החל סטייה לנתיב משמאלו מבלי להבטיח שהנתיב פנוי. יחד עם זאת היקף הנזקים תומך בגרסת המהירות.

על כן אני מחלקת את הנזק בין הנהגים. אמנם הנתבע הוא זה שהחל את הסטייה לנתיב הנגדי אך היקף הנזק נבע גם ממהירות הנסיעה של הנהג בג'יפ שלא הותיר לו אפשרות סבירה לבלום בבטחה.

אני מחלקת את הנזק בין הנהגים לפיו נתבע נושא ב- 60% על סטייה מנתיבו שלא בבטחה ונהג הג'יפ – 40% בגין מהירות.

סכום התביעה הוא : 31,712 ₪. בכתב ההגנה נטען לניתוק קשר סיבתי בין התאונה לנזק כי הג'יפ נבדק על ידי שמאי בחלוף שבועיים. הנתבע לא ביקש לזמן את השמאי לחקירה על אף שהוא לווה על ידי נציג חברת ביטוח וצילומי רכבו מעידים על בדיקת הרכב על ידי שמאי.

סכום התביעה מורכב מסך של 29,958 ₪ נזק לפי חוות דעת שמאי וכן 1,400 ₪ שכ"ט שמאי. הרכב הוכרז אבדן להלכה. הנזק שנתבע הוא ערך הרכב לפי מחירון (53,958 ₪ פחות ערך שרידים : 24,000 ₪). השרידים נמכרו לצד שלישי ביום 22/5/16.

לטענת הנתבע בכתב ההגנה הנזק לא פורט. הפירוט היה בנספחים לכתב התביעה. על כן בהעדר ראיה נגדית אני מקבלת את הסכום שנתבע. אינני מקבלת את התביעה לפי הצרופה של תשלום לסוכנות ביטוח עבור "שכ"ט" בטיפול בתביעה לתביעות קטנות.

סוף דבר

הנתבע ישלם לתובעת סך של 18,814.80 ₪ ( 31,358 ₪ X 60% ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 15/5/16 ועד ליום התשלום המלא בפועל. כמו כן הנתבע ישלם לתובעת את אגרת בית המשפט בסך של 317.12 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 13/9/16 ועד ליום התשלום המלא בפועל. בנוסף, הנתבע ישלם לתובעת הוצאות בסך של 200 ₪ בגין שני ימי דיונים.