ת"ק 31696-06-15 פלובסקי נ' סגמן

הצדדים לתביעה שבפני מתגוררים בשכנות זה לזה ברחוב ז'בוטינסקי בזכרון יעקב.

בעתירתו לחיוב הנתבע בתשלום סך של 30,000 ₪, טוען התובע כי בתאריך 22.5.15 בשעות הבוקר המוקדמות, נכנס הנתבע בעצמו או באמצעות גנן מטעמו, אל שטחו הפרטי ללא רשות, גזם ענפים מעץ הנטוע בתחום חצר ביתו ואף ניסר את גזעו המרכזי. לטענת התובע, מדובר בעץ שהצל על ביתו ועל חממת הסחלבים הממוקמת בקומתו העליונה של הבית, בה היו באותה עת כאלף סחלבים וכתוצאה מכך נוצר מצב חדש בו נדרשו שימוש יתר במזגן לצורך קירור הבית והחממה, השקיה מוגברת ויצירת הצללה נוספת למשך תקופה של כ- 5 שנים לפחות במהלכן יחזור העץ לגודלו ונפחו הקודם. עוד מוסיף התובע וטוען לפגיעה בפרטיותו המתבטאת בחשיפת הבית אל מרפסת בית הנתבע הצופה עליו, בהיותה גבוהה ממנו.

במהלך עדותו בבית המשפט הפנה התובע אל התצלומים שצורפו לכתב תביעתו והציג תצלומים צבעוניים נוספים (ת/1-ת/3) שיש בהם כדי ללמד על האופן בו נגזמו גזעו וענפיו של העץ הנדון.

מנגד טוען הנתבע כי במהלך השנים שחלפו מאז שנת 2008 בה הוא בנה את ביתו בשכנות לבית התובע, גדלה הצמחייה הנטועה בחצרו של הלה עד כדי חדירה אל שטח ביתו וחצרו והיוותה מטרד בהסתירה את הנוף הנשקף מחצר ביתו וכן את צלחת הלוויין, עד כדי פגיעה בקליטת הכבלים. לטענת הנתבע, חרף כל פניותיו אל התובע ודרישותיו כי יגזום את ענפי העץ שחדרו אל חצרו, לא עשה הלה דבר. הנתבע המאשר את עצם ביצוע הגיזום על ידו או על ידי מי מטעמו, טוען כי במסגרת גיזום זה הוא מימש את זכותו לגזום את ענפי העץ שחדרו אל חצרו ואותם בלבד, וכדבריו: "...אני גזמתי את כל הענפים שחדרו אלי באמצעות הגנן שלי וזהו. מעבר לזה לעצים שלו לא נגרם נזק, הם גדלים והם עדיין מסתירים את הנוף וחודרים אלינו כי הוא לא מטפל בהם ומזניח אותם". בתשובותיו לשאלותי, אישר הנתבע כי הוא בעצמו אמנם לא נכח במעמד הגיזום האחרון שבוצע על ידי הגנן מטעמו, אך היה זה שנתן לו את ההוראות בדבר אופן הגיזום הנדרש.

לשאלתי האם גיזום הגזע המרכזי של העץ בוצע על ידי אותו גנן, השיב הנתבע: "אני אומר שאני לא יכול להגיד על זה כלום. אני יכול לומר על הבוקר, העץ לא רק שמלבלב, ממשיך לחדור לשטח שלנו, הורס את הגדר". לתמיכת גרסתו הגיש הנתבע את התצלומים נ/1 בהם תועדה פלישת הצמחיה מחצרו של התובע אל חצר הנתבע בבוקר היום בו התקיים הדיון בתביעה זו בפני.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בתצלומים שהונחו בפני, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה הקטן.

תצלומי העץ הנדון ואופן גיזומו בעת הרלבנטית (ובעיקר בשניים מאלה שצורפו לכתב התביעה בהם נראות חממת התובע משמאל, הגדר המפרידה בין החצרות מימין, ענפי העץ שנגזמו ואופן גיזום גזעי המשנה), מלמדים על כך שהגיזום שבוצע הורחב אל שטח חצרו של התובע שלא לצורך, שכן הנתבע או מי מטעמו לא הסתפקו בגיזום הענפים שחדרו לחצרם בלבד, כפי שהיה עליהם וכפי שהחוק מתיר להם לעשות בכפוף להתמלאות התנאים הקבועים בו, אלא ניסרו לפחות שני גזעי -משנה מהגזע המרכזי, עבים יחסית, שנמצאו בתחום חצרו של התובע.

סעיף 51 לחוק המקרקעין, תשכ"ט- 1951 קובע כי:

"עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר וענפיהם או שורשיהם מתפשטים

לתוך מקרקעין שכנים, אין בעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן - השכן)

רשאי לדרוש סילוק הענפים או השורשים, אלא אם יש בהם כדי להזיק למקרקעין

או להפריע לו במידה בלתי-סבירה בהנאה מן המקרקעין; דרש השכן מבעל הצמחים

לסלק ענפים או שרשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי הוא לסלקם בעצמו