בפניי תביעה כספית.
התובעת טענה כי בתאריך 21.8.12 רכשה מנתבעת 1 (שנתבע 2 הינו בעליה ומנהלה היחיד) (להלן: "הנתבעת") מתקן לטיהור מים בעל פילטר אחד, עבורו שילמה סך של – 1,373 ₪, כשסכום זה כולל בתוכו את שווי המתקן (בסך של 700 ₪ + פילטר + התקנה) (להלן: "המכשיר"). הוסיפה התובעת כי בתאריך 11.2.14 נתגלתה תקלה במכשיר ומשכך הוזמן על ידה טכנאי מהנתבעת אשר ציין כי יש לקחת את המכשיר לבדיקה ותיקון במעבדת הנתבעת, נקב בפניה במחיר עלות ביקורו בביתה והערכת עלות התיקון והציע לה אפשרות לפיה תחתום על הסכם שירות שהוצג בפניה ושיהיה בו כדי לתת לה שירות במהלך תקופה הנקובה בהסכם שירות זה ועל פי תנאיו. התובעת ציינה כי היא חתמה על הסכם השירות ביום ביקור טכנאי הנתבעת בביתה, שילמה את תמורת הסכם שירות זה, שתקופתו 3 שנים, בכרטיס אשראי ובתשלומים בסך של – 3,204 ₪, אלא שלטענתה לא קראה את הסכם השירות עליו חתמה, סברה שתקופת הסכם השירות הינה לשנה אחת בלבד כשעליה לשלם סך של – 89 ₪ לחודש. הוסיפה התובעת כי לאחר שחתמה על הסכם השירות, נטל טכנאי הנתבעת את המכשיר שהתקלקל למעבדת הנתבעת לתיקון. התובעת טענה עוד כי משהוחזר המכשיר לביתה הוברר לה כי הנתבעת הוסיפה למכשיר, ללא ידיעתה, רשותה והסכמתה, עוד 3 פילטרים כך שהמכשיר הנוכחי, כפי שהוחזר לה, דורש החלפת 4 פילטרים בכל פעם. התובעת ציינה כי פנתה לנתבעת בדרישה שתספק לה, במסגרת הסכם השירות שהיא התובעת חתמה עמה, פילטרים, שעה שהיה צורך בהחלפתם, אלא שהנתבעת טענה שסיפקה לה את כל הפילטרים הנדרשים בהתאם להסכם השירות לתקופת שלוש השנים, אף שבפועל, כך הוסיפה וציינה התובעת, לא סופקו לה הפילטרים למכשיר.
בתביעתה עתרה התובעת לביטול עסקת רכישת המכשיר, זו מיום 21.8.12, את ביטול העסקה השניה זו מיום 11.2.14 בה חתמה על הסכם שירות לתקופה של 3 שנים ובמסגרתה הוחזר לה המכשיר אותו מסרה לתיקון הנתבעת, כשהוא משודרג ללא הסכמתה, ובו 4 פילטרים במקום פילטר אחד, לחיוב הנתבעת בסך של 1,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה ובפיצוי לדוגמא ללא הוכחת נזק בסך של – 3,000 ₪, הכל בצירוף הוצאות משפט ובזבוז זמן בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין.
הנתבעת, בהגנתה, עתרה לדחיית תביעת התובעת שהוגשה נגדה בציינה כי פעלה כדין, באחריות ובמקצועיות במסגרת מתן שירות למכשיר ובמסגרת הסכם השירות שנחתם כדין עם התובעת, על כל התנאים הכלולים בו. הוסיפה הנתבעת כי ביום 21.8.12 רכשה התובעת מיני בר מסוג טייגר כולל התקנה + מקטין לחץ + 2 מסננים, תמורת סך של - 1,373 ₪. ביום 5.2.14 פנתה התובעת לנתבעת בטענה שקיימת נזילת מים ממכשיר המיני בר, הוסבר לה כי ביקור טכנאי בביתה יעלה לה 180 ₪ + חלקי חילוף שיהיה עליה לשאת בתשלומים במידת הצורך ובהתאם למחירון החברה. התובעת הסכימה. תואם עמה מועד לביקור טכנאי הנתבעת ליום 11.2.14. במועד זה הגיע טכנאי הנתבעת לבית התובעת, קבע כי יש לקחת את מתקן המיני בר לבדיקת מעבדה ובאותו מעמד הציע לה לרכוש הסכם שירות למשך 3 שנים במחיר של - 3,100 ₪ אשר ישולמו ב-36 תשלומים ובמסגרתו תותקן מערכת סינון מים מתקדמת מסוג M1 ותקבל התובעת שתי מערכות מסננים להחלפות הבאות, המיני בר שבביתה מסוג טייגר יילקח לתיקון במסגרת הסכם השירות ועד החזרתו מתוקן לביתה בתוספת מערכת סינון המים מסוג M1, תקבל מכשיר חליפי לסינון מים. התובעת הסכימה, חתמה על הסכם שירות, חויבה בכרטיס אשראי שמסרה והעסקה בוצעה לשביעות רצונה.
הנתבעת ציינה, כי באותו יום, 11.2.14, לאחר שחתמה התובעת על הסכם השירות, הורכב בביתה מיני בר חלופי עד החזרת המיני בר מסוג טייגר שנלקח לתיקון המעבדה ובאותו מעמד התקין טכנאי הנתבעת, במסגרת הסכם השירות, מערכת מיני בר M1 ובה 4 פילטרים, שעלותה 1,691 ₪ וכלולה היא בתמורת הסכם השירות שרכשה התובעת ושהיא מערכת נוספת חדשה מעבר למכשיר הטייגר של התובעת, כשלמערכת חדשה נוספת זו 4 מסננים. מכשיר המיני בר מסוג טייגר, שנלקח לתיקון ע"י טכנאי הנתבעת, נלקח כשהוא "עירום" ללא מסנן וכך גם הוחזר ע"י טכנאי הנתבעת ביום 10.3.14, כך שטענת התובעת לפיה כביכול הוחזר לה ע"י הנתבעת מכשיר הטייגר המקורי שלה ובו במקום סנן אחד היו מחוברים מאחור 4 או 5 מסננים, אין בה ממש. המיני בר מסוג טייגר, טענה הנתבעת, הוחזר לתובעת ביום 10.3.14 כשהוא תקין, דהיינו נזילת המים שהיתה בו תוקנה ובאותו מעמד קיבלה התובעת שתי מערכות סינון למשך 3 שנים כשבכל מערכת ישנם 4 מסננים –הכל בהתאם להסכם השירות. הנתבעת טענה עוד כי כל טענות התובעת לביטול העסקה, שאין להן יסוד, "נולדו" כתוצאה מכך שהתובעת עברה דירה מהדירה בה התגוררה ובה הותקן המכשיר לדירה חדשה, ביקשה מהנתבעת לפרק את המכשיר בדירתה ולהתקינו ללא כל תמורה בדירתה החדשה ומשנאמר לה שיהיה עליה לשלם את תמורת פירוק המכשיר בדירתה והתקנתו בדירתה החדשה, שכן אין עלות שכזו כלולה בהסכם השירות, הכל כפי שעולה משיחתה עם נציג הנתבעת שהוקלטה והושמעה בבית המשפט – העלתה טענות הנוגעות לאי כדאיות העסקה, יכולתה לרכוש מכשיר שכזה בעלות מופחתת בחברה אחרת וכיו"ב טענות שהביאו אותה להגשת תביעתה, אשר לטענת הנתבעת יש לדחותה תוך חיוב התובעת בהוצאות ובזבוז זמן, הכל בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי עדויות הצדדים, עיינתי במוצגים שהוגשו ושמעתי סיכומי הצדדים הגעתי למסקנה שדין תביעת התובעת להידחות וכך אני מורה.
מחומר הראיות עולה כי ביום 21.8.12 רכשה התובעת מהנתבעת מיני בר מסוג טייגר כולל התקנה, כולל מקטין לחץ + 2 מסננים שנמסרו לה, הכל תמורת הסך של - 1,373 ₪. ביום 5.2.14 פנתה התובעת לנתבעת בתלונה לפיה קיימת נזילת מים במיני בר זה שהותקן בביתה. נציג הנתבעת הסביר לתובעת כי ביקור טכנאי בביתה יעלה לה 180 ₪ וכך גם יהיה עליה לשלם, במידת הצורך, עבור חלקי חילוף, בהתאם למחירם על פי מחירון הנתבעת. התובעת הסכימה ותואם עמה מועד לביקור טכנאי הנתבעת בביתה ליום 11.2.14. ביום 11.2.14 הגיע לבית התובעת טכנאי הנתבעת ולאחר בדיקת מכשיר המיני בר מסוג טייגר שבביתה קבע כי יש לקחתו לבדיקה במעבדת הנתבעת. באותו מעמד, הציע נציג הנתבעת לתובעת לרכוש הסכם שירות למשך 3 שנים תמורת סך של – 3,100 ₪ שישולמו באמצעות כרטיס אשראי ב-36 תשלומים כשבמסגרתו של הסכם שירות זה ועל פי תנאיו תותקן בביתה, בנוסף למיני בר מסוג טייגר, מערכת סינון מים מתקדמת מסוג M1 ותקבל התובעת בנוסף שתי ערכות של מסננים להחלפות הבאות וכך גם יילקח מכשיר המיני בר טייגר שבביתה לתיקון הנזילה במעבדת הנתבעת במסגרת הסכם השירות ועד להחזרתו מתיקון במעבדת הנתבעת תקבל התובעת מכשיר מיני בר חלופי אותו תמסור חזרה לנתבעת שעה שיוחזר לה מתיקון המעבד המיני בר מסוג טייגר, שנלקח לתיקון. התובעת נתנה הסכמתה וחתמה על הסכם השירות שהעתקו צורף להגנת הנתבעת, לאחר שקראה את ההסכם, הבינה את תוכנו והסכימה לאמור בו וכך גם שילמה ביום 11.2.14, באמצעות כרטיס אשראי שלה, את תמורת הסכם השירות בסך של – 3,100 ₪, הכל כמפורט במוצג נ/1 החתום על ידה. לאחר שחתמה התובעת על הסכם השירות, שהעתקו צורף להגנת הנתבעת (להלן: "הסכם השירות") ושילמה תמורתו כמפורט בנ/1, התקין טכנאי הנתבעת בבית התובעת, במסגרת הסכם השירות, מערכת סינון מים מתקדמת מסוג M1 ובה 4 פילטרים, שעלותה 1,691 ₪ וכלולה היא בתמורת הסכם השירות שרכשה התובעת ושהיא מערכת נוספת, חדשה, מעבר למכשיר המיני בר טייגר שנלקח באותו מעמד על ידי טכנאי הנתבעת לתיקון במעבדת הנתבעת וכך גם הורכב על ידי טכנאי הנתבעת לתובעת מיני בר חלופי עד החזרת המיני בר מסוג טייגר, שנלקח לתיקון במעבדת הנתבעת ושאותו היה על התובעת להחזיר לנתבעת, שעה שיוחזר לה מכשיר המיני בר טייגר מתיקון. בתאריך 10.3.14 הגיע טכנאי הנתבעת, לאחר תיאום עם התובעת, לביתה, החזיר לה את מכשיר המיני בר מסוג טייגר, לאחר שתוקן במעבדה, כשהוא תקין ולקח את מכשיר המיני בר החלופי מסוג M8, שהושאר לשימושה עד תיקון המיני בר מסוג טייגר, שנלקח למעבדה ותוקן, ובאותו מעמד מסר לתובעת ערכת החלפה ל-3 שנים (דהיינו שתי מערכות סינון כשבכל מערכת 4 מסננים), הכל בהתאם להסכם השירות והתובעת עצמה אישרה לטכנאי הנתבעת, בחתימתה היא, ביום 10.3.14, הכל כפי שציין עד הנתבעת בעדותו, את קבלת המיני בר מסוג טייגר מתיקון, קבלת ערכת ההחלפה לשלוש שנים ולקיחת המכשיר החלופי M8 חזרה לנתבעת (ראה מסמך נושא מס' 1305263 מיום 10.3.14 שצורף לתביעת התובעת וחתום על ידה).
מהימנה עלי טענת עד הנתבעת לפיה בחלוף כשלוש וחצי חודשים לערך מיום 10.3.14 התקשרה התובעת טלפונית לנתבעת, טענה שהיא עומדת לעבור דירה מכתובת המגורים בה היא נמצאת לדירה חדשה וביקשה שהנתבעת תפרק את כל מערכת סינון המים, שהותקנה בביתה על ידי הנתבעת, ותתקין אותה בדירתה החדשה וזאת ללא תשלום תמורה כלשהי. משהוסבר לתובעת על ידי נציג הנתבעת כי עבור פירוק המערכת והתקנתה בדירה החדשה יהיה עליה לשאת בתשלום, ושאין האמור כלול בהסכם השירות שחתמה – לא הסכימה התובעת לשאת בתשלום זה ובאותה שיחה, שאף הוקלטה על ידי הנתבעת והושמעה בבית המשפט, החלה התובעת להעלות טענות בדבר אי כדאיות העסקה, בציינה: "אני עכשיו עוברת דירה ואני רוצה שיבוא מישהו שיחבר לי את המכשיר לדירה החדשה" והוסיפה כי אין היא מוכנה לשלם לנתבעת את התשלומים החודשיים בסך של – 89 ₪ לחודש בהתאם להתחייבותה על פי הסכם השירות, שעה שיכולה היא לקבל מחברה מתחרה בשם "אלקטרה", מכשיר חדש ולשלם 67 ₪ לחודש, כשסכום זה כולל את מחיר המכשיר. כל שרצתה התובעת מהנתבעת הוא שהנתבעת תתקין את מערכת המים שבביתה בדירתה החדשה זאת ותו לא. בהמשך השיחה שהוקלטה נשמע נציג הנתבעת, אומר לתובעת "את רוצה התקנה בחינם בדירה החדשה?" ולשאלה זו השיבה התובעת שאין היא מוכנה לשלם לנתבעת את התשלומים החודשיים בסך של 89 ₪ לחודש בהתאם להתחייבותה על פי הסכם השירות, שעה שיכולה היא לקבל מחברה מתחרה "אלקטרה" מכשיר חדש ולשלם 67 ₪ לחודש, כשסכום זה כולל את מחיר המכשיר וכדבריה: "אני לא רוצה לשלם לך 89 ₪ כשאני יכולה לקבלה יום מכשיר חדש שעולה פחות מזה, אני יכולה לקבל מאלקטרה מכשיר חדש ולקבל 67 ₪ לחודש כולל המכשיר".
צודקת הנתבעת בטענתה לפיה טענות הנוגעות לאי כדאיות העסקה, כפי שהועלו על ידי התובעת ומוכחשות אף הן על ידי הנתבעת, אינן משמשות בסיס לביטול עסקה.