ת"ק 31168-03-14 דודוביץ נ' ישראל חברה לביטוח בע"מ

1.בפני תביעה לתשלום תגמולי ביטוח, בגין מטלטלין שנגנבו בעת פריצה לדירה שבבעלות התובע.

אין מחלוקת כי התובע הינו מותב בפוליסת ביטוח שרכש מהנתבעת, לביטוח הדירה ותכולתה. אין מחלוקת כי הנתבעת הכירה בארוע הפריצה והגניבה, ושילמה לתובע תגמולי ביטוח בסך 6,818 ₪.

המחלוקת נובעת מההפרש שבין הערכת התובע לערך החפצים שנגנבו ועלות תיקון סורגי החלונות, לבין קביעת השמאי טעם הנתבעת.

2.הצדדים מיקדו את המחלוקת בשאלה מה היה ערך המטלטלין שהיו בדירה במועד הפריצה, כאשר לשיטת הנתבעת הערכה זהירה עומדת על סך 75,000 ₪, למעלה מהנקוב בפוליסה, ואילו לגרסת התובע ערך החפצים כ- 33,000 ₪.

הפוליסה נערכה לפי הערכת שווי מטלטלין בסך כ- 51,000 ₪.

3.התובע טען, בכתב התביעה, כי הנתבעת הסתמכה באופן שרירותי על חוות דעתו של השמאי שמעון פוזן (להלן: "השמאי"), אשר העריך את ערך הציוד בדירה מבלי לפרטו, ועל יסוד הערכות נסיבתיות הסותרות את המציאות בפועל. לעומת זאת, התחשיב שערך נעשה על בסיס המטלטלין הקיימים בדירה בפועל. בפרט ציין התובע, כי נכון ליום הפריצה, התגוררו בדירה בתו וחתנו, שניהם סטודנטים, המבלים בדירה בימות השבוע בלבד, ועיקר חפציהם מאוחסן בבתי הוריהם. כמו כן, התגורר בדירה, לסירוגין, בנו שהנו חייל משוחרר. לפיכך, מטבע הדברים שבדירה היו חפצים מועטים וישנים.

4.הנתבעת כי הדירה בוטחה בביטוח חסר, כפי העולה מחוו"ד השמאי לפי ביקור שערך בנכס ב- 9.10.13 (יומיים לאחר הפריצה). כן טענה כי התשלום לתובע כלל שיפוי בגין נזק למבנה ופיצוי על התכולה שנגנבה, בניכוי דמי השתתפות עצמית. הנתבעת טענה כי: "הערכת השמאי הינה על סך 75,000 ₪ בהתייחס לנתונים ולמה שראה בדירה בזמן ביקורו".

הנתבעת הוסיפה וטענה ביחס למחשב הנישא, כי התובע לא מסר את גדם המחשב ולא מסר אסמכתא לדגם. לכן, נקבע שוויו לפי הממוצע בשוק. אף את עלות תיקון הסורג העריך השמאי בהתאם למקובל ולנוכח העדר סימוכין על התיקון.

עוד נטען כי התובע לא עמד בתקופות הכינון הקבועות בפוליסה, הן ביחס למבנה והן ביחס לתכולתו, הגם שתקופות אלה הובהרו לו בסמוך לקרות האירוע הביטוחי. בהעדר סימוכין על כינון בפועל, שולמו לו ערכי שיפוי לפי קביעת השמאי.

5.השמאי קבע בחוות דעתו כי במועד האירוע התגוררו בדירה שלושה אנשים בגירים וכי לכל אחד מהם נגנב רכוש אישי. כמו כן, קבע כי הדירה בוטחה בביטוח חסר לנוכח הפער בין סכום הביטוח בפוליסה לבין אומדן התכולה שקבע. השמאי קבע כי עלות התיקון שנתבעה מתקבלת על הדעת. כמו כן, ניכה סכומים מינוריים עבור חפצים שונים שלא היתה עליהם הוכחת דגם.

עם זאת, ביחס למחשב הנייד, ניכה כמחצית (בערכי שיפוי). במכתבו מיום 24.11.13 לאחר שהועברו אליו השגות התובע, ציין כי הערכת המחשב בוצעה לפי מחיק שוק ממוצע, בהעדר ראיה על הדגם.

לעניין הערכת שווי התכולה המלאה, ציין כי בתו של התובע ובעלה עברו לדירה אחרת סמוך לארוע והוציאו ממנה את כל רכושם, כך שלא ניתן לבצע הערכה של התכולה שלהם. לטענתו: "מנסיון של שנים רבות, ברור לנו כי אילו היינו נכנסים להערכת תכולה מלאה, היינו מגיעים לסכום העולה על 75,000 ₪ לדירה בה גרים 3 דיירים בוגרים".