ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
29721-05-13,22060-12-13
15/07/2016
|
בפני השופטת:
שלומית בן יצחק
|
- נגד - |
התובע:
בת"ק 29721-05-13 והנתבע בת"ק 22060-12-13
אלפרד כהן
|
הנתבעים:
1. בת"ק 29721-05-13 והתובעים בת"ק 22060-12-13: 2. הילה דסקלו 3. לוטן דסקלו
|
פסק דין |
1.לפניי שתי תביעות, אשר הדיון בהן אוחד, הנוגעות לחוזה שכירות דירה הממוקמת בעיר רמת גן (להלן: "הדירה").
העובדות הצריכות לעניין
2.ביום 29.11.2012 חתמו מר לוטן דסקלו והגב' הילה דסקלו (להלן: "השוכרים") על הסכם לשכירת הדירה עם מי שהיו בעלי הדירה במועד הרלבנטי (להלן: "הסכם השכירות" או "ההסכם") וזאת למשך שבעה חודשים ומחצה (מהמחצית השניה של חודש דצמבר 2012 ועד לסוף חודש יולי 2013). על פי הסכם זה, עמדו דמי השכירות עבור השכירות בחודש דצמבר 2012 על סך 1,450 ₪ ועבור שבעת החודשים הבאים עמדו על סך 2,900 ש"ח (סעיף 5.1 להסכם השכירות).
3.ביום 10.1.2013 נחתם בין המוכרים לבין מר כהן עובדיה דדי (להלן: "הקונה") חוזה לרכישת הדירה (להלן: "הסכם המכירה"). בהתאם להסכם המכירה, נכנס הקונה בנעלי המוכרים לעניין כלל הזכויות והחובות שבהסכם השכירות.
4.ביום 28.2.2013 קיבל הקונה את החזקה בדירה. ביום 31.7.2013, ובהתאם לתנאי חוזה השכירות, עזבו השוכרים את הדירה.
5.הצדדים אינם חלוקים על כך שבחמשת החודשים בהם החזיק הקונה בדירה לא העבירו השוכרים את תשלומי שכר הדירה באופן סדיר.
6.הצדדים להליך הינם השוכרים ומר אלפרד כהן (להלן: "המשכיר" או
"התובע"), אשר בכתב התביעה ציין, וטענתו לא נסתרה, כי פעולות רכישת הדירה ("רכשנו, שילמנו, קנינו", ש.ב) היו במשותף. התובע אף צירף ייפוי כוח מטעם הקונה לפעול בנוגע למכלול העניינים הנוגעים לדירה (ראו עמ' 2 להודעת המשכיר מיום 3.7.2016 ופרוטוקול הדיון מיום 19.10.14, עמ' 12, ש' 12-13).
תמצית טענות הצדדים
7.המשכיר טען, כי השוכרים חבים לו סך כולל של 23,703 ₪, כמפורט להלן: תשלום עבור מספר חודשים, בגינם, לטענתו, לא שולמו דמי שכירות; פיצוי מוסכם בשל איחור בתשלום דמי השכירות עבור חודש אפריל 2013; תשלום מיסי ארנונה ומים אשר שולמו על ידי המשכיר עצמו; חבות השוכרים בהוצאות המשכיר בגין צביעת הדירה לאחר עזיבתם; חבות השוכרים בתשלום הוצאות המשכיר לתיקון סתימה במערכת הביוב בדירה.
8.השוכרים טענו מנגד, כי המשכיר לא קיים התחייבויותיו כלפיהם, לרבות אי תיקון מערכת הביוב, שמצבה לא איפשר מגורים סבירים בדירה. משכך, תבעו השוכרים סך כולל של 25,815 ₪ בגין דמי שכירות מלאים למשך כל תקופת השכירות (שבעה חודשים); החזר הוצאות הובלה; החזר הוצאות שכר טרחת עורך דין בנוגע להליך הוצאה לפועל הקשור לחוזה השכירות; החזר הוצאות בגין שיפוץ הדירה והפסד ימי עבודה.
ההליכים שהתנהלו בין הצדדים
9. ביום 16.5.2013 הגיש המשכיר כתב תביעה בת"ק 29721-05-13 כנגד השוכרים וזאת בגין אי תשלום דמי שכירות עבור ארבעים הימים שקדמו להגשת כתב התביעה. התביעה עמדה על סך 14,500 ₪, והתבססה על סעיף בחוזה השכירות לפיו כל יום איחור (מעבר לארבעת הימים הראשונים) יזכה את השוכר בסך 1,000 דולר (ארה"ב) (להלן: "תביעת המשכיר").
10.בימים 29.10.2013 ו-18.3.2014 התקיימו שני דיונים בפני כב' השופטת ת. שחם-קינן, אליהם התייצב המשכיר, אך לא השוכרים, והם נדחו, בשל העדר אישור מסירה כדין.
11.ביום 10.12.2013, מועד הקודם להגשת כתב הגנה מטעמם, הגישו השוכרים כתב תביעה כנגד המשכיר בת"ק 22060-12-13 (להלן: "תביעת השוכרים").
12.ביום 3.4.2014 התקבלה בקשת המשכיר להגשת כתב תביעה מתוקן בגדרה ביקש המשכיר להוסיף סעדים נוספים, הנוגעים לאי תשלומי חובות ארנונה ומים, בעיות במערכת הביוב שנגרמו עקב התנהלות השוכרים ואי צביעת הדירה בניגוד להסכם. כן תבע הוא בגין המחאות שנמסרו על ידי השוכרים לכיסוי דמי השכירות ולא כובדו. המשכיר תבע, בנוסף לתביעתו הראשונית, סך נוסף של 9,203 ₪.
13.ביום 15.5.2014 הוגש כתב הגנה מטעם השוכרים.