הוצלר נ' לרר

מונחות לפני שתי תביעות שהדיון בהן אוחד, ואשר עניינן טענות לחיובים הדדיים בין משכיר יחידת דיור לבין שוכרת.

רקע

עניינן של התביעות הוא בטענות לחיובים הדדיים הנובעים מהסכם בעל-פה, להשכרת יחידת דיור בבני ברק שנערך בין בעליה של יחידת הדיור, מר מרדכי הוצלר (התובע בת"ק 28944-01-17 והנתבע בת"ק 47214-05-17, להלן – "הוצלר"), לבין שוכרת יחידת הדיור, גב' מלכה לרר (הנתבעת בת"ק 28944-01-17, והתובעת בת"ק 47214-05-17, להלן – "לרר").

ביום 9.8.17 התקיים בפניי דיון במעמד מר הוצלר וגב' לרר (בדיון נכח גם אחיה של גב' לרר). בעקבות הדיון, ומאחר שבמהלכו התעוררו שאלות הנוגעות להוכחת טענותיה של גב' לרר לעניין תשלומים שכביכול שילמה ביתר ואשר יש לקזזם מדמי השכירות שהיא חייבת למר הוצלר, ומאחר שבמהלך הדיון הציגה לראשונה גב' לרר אסופת מסמכים שלטענתה מעידים על התשלומים ששילמה באופן שלא איפשר לבית המשפט לבחון אותם מסמכים במעמד הדיון, אפשרתי לגב' לרר להגיש המסמכים והאסמכתאות להוכחת טענותיה תוך 30 ימים. כמו כן, אפשרתי למר הוצלר להגיש התייחסות למסמכים שתגיש לרר תוך 30 ימים ממועד קבלתם לידיו. עוד החלטתי, כי לאחר קבלת המסמכים וההתייחסויות מטעם שני הצדדים – יינתן פסק דין על סמך טענות הצדדים והחומר הקיים בתיק.

על בסיס טיעוני הצדדים בכתב ובדיון שנערך בפניי בעל-פה, ועל בסיס החומר שהוצג בפניי, אתפנה אפוא להכריע במחלוקות שעל הפרק.

עיקר טענות הצדדים

ת"ק 28944-01-17 הוצלר נ' לרר

1. בתביעה זו, שהועמדה על סכום של 22,500, טוען מר הוצלר כי גב' לרר שכרה ממנו יחידת דיור (להלן – "המושכר"). לאחר שביום 31.12.15 הסתיים הסכם השכירות אך הגב' לרר סירבה להתפנות, הגיש נגדה מר הוצלר תביעת פינוי (תא"ח 51116-09-16, להלן – "הליך הפינוי"). לטענתו, בית המשפט הוציא מלפניו פסק דין המחייב את גב' לרר לפנות את הדירה עד סוף פברואר 2017.