ת"ק 28523-11-16 אשכנזי נ' קיי אס פי בע"מ

בפניי תביעה לפיצוי בסכום של 5,000 ₪ המתייחס להתנהלות הנתבעת באירוע מיום 10.11.16 בתוך חנות הנתבעת ברעננה.

אין מחלוקת לגבי העובדות ואלו הן:

1.התובע נכנס לחנות ביום האירוע בשעה 10:45 על מנת לרכוש מאוורר למארז מחשבים בסכום של 79,000 ₪.

2.התובע ביקש לשלם במזומנים ועובד החנות ביקש ממנו את שמו לצורך החשבונית ולאחר מכן ביקש מספר הנייד של התובע. התובע סירב לבקשתו מהטעם שסבר שהוא אינו מעוניין להיכנס למאגר הנתונים של הנתבעת.

3.המוכר התעקש לקבל את מספר הנייד של התובע ותגובת התובע הייתה שירשום כל מספר שהוא רוצה. רק אחרי ויכוח ממושך, התובע הסכים למסור את מספר הנכון של הנייד שלו.

4.המוכר אז ביקש מהתובע לציין את כתובת המגורים שלו. התובע התנגד וטען שהוא לא מוכן לתת את פרטיו האישיים לחנות ולא רוצה להיכנס למאגר לקוחות של הנתבעת.

5.בשלב זה, המוכר סירב לקיים את עסקת המכר ופנה ללקוח הבא. דרשו מהתובע לצאת מהחנות לאחר שירות מסוים הוא אכן עזב את החנות כאשר היה נסער וכועס.

מכאן תביעתו.

עמדת הנתבעת היא כי היא פעלה לפי הכללים המקובלים אצלה שנקבעו על ידי הנהלת החברה. נחוץ לנתבעת כמוכרת של ציוד שיש עליו אחריות לקבל פרטים של הקונים על מנת לזהות אותם וגם מכיוון שלפעמים מתגלים מוצרים שיש בהם תקלה או שעלולים לסכן אדם ויש דרישה להחזיר את המוצרים לידי הקונים. אין בפיה של הנתבעת טענה שהפרטים שהתובע התבקש למסור הם חיוניים על פי חוק לצורך העסקה, אך אין בהם כדי לפגוע בו ולכן הנתבעת זכאית לעמוד על התנאים לצורך מכירת המוצר.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1.בעל עסק אינו חייב לשרת את הציבור ללא הבחנה כל עוד שסירובו לתת שירות אינו מבוסס על אפליה או שיקולים פסולים (כגון דת, גזע או כדומה).

2.לכן הנתבעת הייתה זכאית לבקש מהתובע את הפרטים הנחוצים לה לצורך מכירת הפריט על פי הנוהג המקובל אצלה.