דהן ואח' נ' א.ר. טרייד-אין ואח'

לפני תביעה כספית לפיצוי התובעים בגין תקלות, שנתגלו ברכב שרכשו מאת הנתבעת.

לטענת התובעים הם פנו אל הנתבעת, סוכנות טרייד אין, העוסקת במכירת רכבים, על מנת לרכוש לעצמם רכב. לטענת התובעים, לאחר מו"מ עם הנתבעת הוסכם כי לצורך רכישת הרכב יוכלו התובעים לקחת את הרכב למכון בדיקה מטעמם אלא, שבפועל סירבה הנתבעת כי הרכב ייבדק באשדוד והפנתה את התובעים למכון בדיקה השוכן בקרבתה. עוד טענו התובעים כי כדי לשכנע את התובעים שלא לבצע את הבדיקה באשדוד (כפי שהיו מעוניינים) הובטח להם על ידי הנתבעת 3 חודשי האחריות על הרכב. עוד טענו בהקשר זה כי נאמר להם על ידי נציג הנתבעת, טרם הבדיקה, שלא יתייחסו לתוצאות הבדיקה כל עוד לא רשום ליקויים בעלי משמעות גבוהה, שכן זו דרכם של מכוני הבדיקה להגן על עצמם. בסופו של יום כמצופה לשיטתם וכפי שהוזהרו הבדיקה העלתה תקלות שונות. התובעים התייעצו עם הבודק במכון אשר השיב כי הרכב במצב תקין וממילא הליקויים שנתגלו הם סבירים לגילו של הרכב. בהתבסס על דברים אלו, רכשו התובעים את הרכב אלא, שלטענתם כשבועיים לאחר רכישת הרכב, בעודם נוסעים ברכב נדלקו לפתע כל הנורות בלוח השעונים והרכב האט מעצמו. בדיעבד, ולאחר בדיקה במוסך מורשה, התגלה כי ישנה תקלה משמעותית בתיבת ההילוכים. לטענת התובעים, הרכב הובא לטיפול אצל הנתבעת אלא שהתקלה שוב חזרה על עצמה לאחר מספר ימים. התובעים הרגישו כי הוטעו על ידי הנתבעת באשר למצבו של הרכב והסתירה את מצבו האמתי ומכאן תביעה זו.

הנתבעת מצדה מכחישה את המיוחס לה בכתב התביעה. לטענתה, התובעים רכשו את הרכב כאשר אין שינוי מהותי של תכונות הרכב ממה שסוכם בין הצדדים. הרכב נלקח לבדיקה על ידי התובעים במכון בדיקה כאשר תוצאות הבדיקה מדברות בעד עצמן וממילא מתיישבות עם דברי נציג הנתבעת, שציין בפני התובעים כי קיימת נזילת שמן, רעשים בגיר ורעשים במנוע. הסכם הרכישה נחתם מרצונם החופשי של התובעים. צוין כי התובעים בדקו את תקינות הרכב והוא נמצא לשביעות רצונם. בהקשר זה טענה הנתבעת כי לא התנגדה לבדיקה באשדוד אלא העדיפה שהרכב ייבדק באחד מהמכונים כפי שיבחרו התובעים הפזורים באזור ראשל"צ וזאת מטעמי מדיניות החברה אשר אינה נוהג להוציא את צי רכביה טרם נרכשו ונעדרי ביטוחים רלוונטיים. מכל מקום, ולגופו של עניין, טענה הנתבעת כי מדובר ברכב שנת 2010 עם 140 ק"מ אשר נמכר לתובעים ללא אחריות. ככל שלתובעים טענה באשר לממצאי הבדיקה רשאים היו לפנות למכון הבדיקה בהתאם לאחריות הניתנת בגין הבדיקה ובמסגרתה. הנתבעת ניסתה, לפנים משורת הדין, לסייע לתובעים ואף טיפלה ברכב אלא שהתובעים דורשים כי הנתבעת תהפוך את הרכב למצב "חדש" ומכאן שדין התביעה להידחות.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי באריכות את עדויות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

עיינתי בהסכם המכר. הסכם המכר מדבר בעד עצמו ובהתאם לו "הקונה בדק את תקינות הרכב ומקוריות רישיונות הרכב כך שהוא נמצא לשביעות רצונו המלאה ועל כן הוא מתחייב כי לא תהיה לו כל טענה או תביעה בעתיד כלפי המוכר..."

לא הייתה מחלוקת כי התובעים לקחו את הרכב לבדיקה במכון בדיקה. בעניין זה, עצם העדפת הנתבעת כי יפנו התובעים לאחד מהמכונים הפזורים באזור ראשל"צ ולא ייקחו את הרכב עד אשדוד אין בה כדיל העלות או להוריד לעניין הבדיקה.

לא הייתה מחלוקת כי בבדיקה עצמה נכתב באופן ברור ונהיר כי קיימים ליקויים משמעותיים בתיבת ההילוכים (גיר) לרבות רעשים, נזילות, רעידות ונקישות.

לא הייתה מחלוקת כי נציג הנתבעת מראש עדכן את התובע כי תוצאות הבדיקה יגלו ממצאים אלה אלא שלטענת התובע כאמור נמסר לו גם על ידי נציג הנתבעת כי ממצאים אלה נרשמים לצורכי "הגנה" לטובת מכוני הבדיקה ואין להתייחס אליהם. אני דוחה טענה זו של התובע ככל שבדיקת המכון לשיטתו הייתה "צפויה" מבחינתו וממילא ככל שבכוונתו היה להתעלם מתוצאותיה לא ברור מדוע ביצע אותה בדיקה מלכתחילה וממילא מה הרלוונטיות לטענתו כי לא התאפשר לו לבדוק את הרכב במכון בעיר אחרת.

עיון בבדיקה מעלה כי היא משקפת נכונה את הליקויים הנטענים על ידי התובע וממילא בהתאם לאמור בגוף הבדיקה הרי ככל שמעוניין מבקש הבדיקה לאמוד את חומרת הליקויים עליו לפנות לשמאי או מוסך לצורך הערכתם. התובע מבחינתו טען שהסתמך על דברי בודק המכון ורכש את הרכב בהתאם להמלצותיו. ככל שכך, הרי שאין בעניין זה מקום להפנות את "המלצות" אותו בודק כנגד הנתבעת.

נציג הנתבעת אישר כי בהתאם לאמור בבדיקה יש אחריות של 3 חודשים מטעם מכון הבדיקה ולא מטעם הנתבעת וככל שהתובע טוען טענות כנגד תוצאות הבדיקה רשאי הוא לפנות למכון. בתמלילים שצירף התובע מבהיר נציג הנתבעת כי מכירת הרכב נעדרת אחריות מטעם הנתבעת וממילא כי הנתבעת אינה נותנת אחריות על הרכב שעבר שלוש שנים ומעל 100 א' ק"מ. גם אז וחרף העדר אחריות ביקשה הנתבעת לסייע לתובע ולבדוק את תלונותיו אלא שהתובע ביקש לבצע למעשה תיקונים משמעותיים בעלויות גבוהות כאשר מצב הרכב אותו רכש היה לפניו וידוע לו טרם הרכישה והוא ביקש להתעלם ממנו.

בנסיבות אלה, לא מצאתי כי יש ממש בתביעה. דווקא נוכח טענתו של התובע כי אינו מבין ברכבים. מן הראוי כי היה בוחר שלא להתעלם מתוצאות הבדיקה והיה פועל לבדוק את חומרת הליקויים בטרם מקבל את ההחלטה לרכוש את הרכב.

התביעה נדחית.

בנסיבות ולפנים משורת הדין אין צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשות רשות ערעור, תוך 15 ימים, לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשע"ח, 08 יולי 2018, בהעדר הצדדים.