ת"ק 28073-06-16 גרינשפן נ' טוסו נסיעות בע"מ ואח'

1.לפני תביעה כספית שעניינה רכישת כרטיסי טיסה על ידי התובע לטיסות שהופעלו על ידי הנתבעת 2.

2.אין מחלוקת כי התובע ביצע שתי עסקאות לרכישת זוג כרטיסים לטיסה לברצלונה שהפעילה הנתבעת 2. עסקה ראשונה בוצעה באינטרנט באמצעות הנתבעת 1 ביום 9.3.2016 ועסקה שנייה בוצעה על ידי התובע באותו יום, זמן קצר לאחר העסקה הראשונה, אף זאת באינטרנט, באמצעות ספק אחר, חברת ארקיע אינטרנשיונל, שאינה צד להליך הנוכחי.

3.אין מחלוקת כי התובע ורעייתו נסעו לחו"ל ועשו שימוש בזוג אחד של כרטיסי טיסה, והתביעה הנוכחית סבה סביב דמי זוג הכרטיסים הנוסף, בנסיבות שיפורטו בהמשך.

4.בכתב התביעה עצמו לא צויין סכום התביעה ובמעמד הדיון הודיע התובע כי הוא תובע החזר דמי רכישת הכרטיסים הכפולים. במעמד הדיון, בהסכמת התובע, נמחקה מן התביעה הנתבעת מס' 3, חברת ישראכרט בע"מ.

5.לטענת התובע, ביום 9.3.2016 רכש כרטיסי טיסה לברצלונה ליום 20.3.2016 באתר האינטרנט של הנתבעת 1. לטענתו, משלא קיבל את אישור ההזמנה שלח לחברה הודעת דואר אלקטרוני ובה בקשה לבטל את העסקה ובמקביל הזמין שני כרטיסים אחרים לאותה טיסה באמצעות ארקיע אינטרנשיונל. התובע העיד כי "ברגע שהמערכת לא נתנה שום תגובה, הבנתי שככל הנראה היתה נפילה במערכת והזמנתי [כרטיסים] פעם שנייה. במהלך כל ההתקשרות שלי עם הנתבעת 1 נתקלתי בקיר. " (עמ' 2 ש' 13 ואילך). התובע העיד כי ניסה ולא הצליח ליצור קשר עם הנתבעת 1 ולכן "שלחתי מייל במיידי" (עמ' 2, ש' 19).

6.התובע צירף לכתב התביעה את הודעת המייל, אשר נשלחה כתגובה להודעה מטעם הנתבעת 1 ובה פרטי ההזמנה. בהקשר זה טענה הנתבעת 1 שתי טענות: האחת, הודעת הדואר האלקטרוני ששלח התובע נשלחה כהודעת תשובה להודעת המייל מטעם הנתבעת 1 שבה נכללו פרטי אותה הזמנה שהתובע טוען שלא קיבל. לטענת הנתבעת 1, משלוח הודעת הדואר האלקטרוני כתשובה להודעת הנתבעת 1 שומטת את הקרקע תחת טענת התובע כי לא קיבל את פרטי ההזמנה ולכן חשב כי ההזמנה כלל לא נקלטה. טענה שנייה שטענה הנתבעת 1 בהקשר זה היא כי התובע שלח את ההודעה לכתובת דואר אלקטרוני אוטומטי שאין לה מענה אנושי. הנתבעת 1 לא הראתה כי בהודעת הדוא"ל מטעמה נכתב במפורש שאין להשיב לכתובת זו והסתפקה בהפנייה לכך שעל גבי כתובת הנמען הופיע הכיתוב "Automatic Mailer".

7.באשר לטענה הראשונה שהעלתה הנתבעת 1, מצאתי כי יש בה ממש. לא רק שהתובע עצמו הציג ראייה לכך שאכן נשלחה אליו תמצית ההזמנה מטעם הנתבעת 1, במעמד הדיון התובע לא הסביר מדוע לא ניסה לרכוש כרטיס נוסף מהנתבעת 1 אלא פנה לנתבעת 2 ורכש ממנה זוג כרטיסים נוסף. התנהלות זו מעוררת תמיהה, בלשון המעטה, מה גם שהתובע לא פנה לנתבעת 1 בבקשה לביטול רכישת הכרטיסים אלא כעבור ארבעה ימים. האחריות לרכישת הכרטיסים הכפולה רובצת אפוא על התובע אשר מיהר להסיק מסקנות לגבי "נפילת המערכת" של הנתבעת 1 ומסיבותיו שלו בחר לרכוש כרטיסים נוספים לאותה טיסה אצל ספק אחר זמן קצר לאחר השלמת העסקה. ייאמר מיד, כי גם אם יש להעדיף בנקודה זו את גרסת הנתבעת 1, הרי אין בכך כדי לשלול מן התובע את זכותו לבטל את העסקה, בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן ובנקודה זו יש לפנות להודעת הביטול מטעם התובע ולהוראות החוק בעניין.

8.סעיפים 14ג(ג) ו – 11ג(ד)(2) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981 (להלן – "החוק") קובעים כי צרכן רשאי לבטל עסקת מכר מרחוק של שירותי נסיעה (ובכלל זה כרטיסי טיסה) בהודעה בכתב ובתוך 14 ימים מיום העסקה ובלבד שמועד ביטול העסקה חל בתוך שבעה ימים שאינם ימי מנוחה קודם למועד שבו השירות אמור להינתן.

9.באשר לדרך הביטול – סעיף 14ד לחוק קובע כי ביטול עסקה בכתב יכול להיעשות גם בהודעת תקשורת אלקטרונית, אולם החוק אינו מתייחס לדינן של הודעות שנשלחו לכתובות דואר אלקטרוניות "אוטומטיות" שאין בצדן מענה. כתובות דואר מסוג זה יוצרות קושי העלול להיות מנוצל לרעה הן על ידי ספקי שירותים והן על ידי מקבלי שירותים, דבר העשוי להעלות שאלות משפטיות ועובדתיות כגון ידיעת הצרכן כי כתובת הדואר האלקטרוני שממנה נשלחה ההודעה אינה משמשת גם לקבלת הודעות. אינני נדרש להכרעה בסוגייה כולה, כיוון שבמקרה הנוכחי , כמפורט לעיל, לא היתה הודעה ברורה לפיה אין להשיב בהודעה לכתובת שממנה נשלחה תמצית פרטי הטיסה. יחד עם זאת, בנסיבות העניין ניתן לקבוע כי התובע לא עמד בחובת ההודעה בכתב. התובע לא יזם פנייה בכתב אל הנתבעת 1 אלא שלח הודעת תשובה להודעה שבה נמסרו לו פרטי ההזמנה, כאשר תגובתו כללה ארבע מלים "נא לבטל עסקה זו", אשר המעיין בתדפיס תכתובת הדואר האלקטרוני יתקשה מאד לאתרן. התובע לא ציין דבר בכותרת ולא טרח לוודא כי הוא משגר את ההודעה לכתובת רשמית של התובעת והוא אף לא פנה בכתב למוקד שירות הלקוחות של הנתבעת 1. גם הודעת התובע לקונית ביותר וניכר כי נשלחה כלאחר יד.