ת"ק 27906-04-15 דה פז נ' חברת הוט מערכות תקשורת בע"מ

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת בסך של 4,416 ₪ . התביעה הורכבה מסך של 530 ₪ החזרי חיובים מחברת בזק, סך של 886 ₪ עבור תשלומים ששולמו לנתבעת וסך של 3,000 ₪ הוצאות ועוגמת נפש.

בכתב התביעה טען התובע כי ביום 24/11/14 התייצב בביתו מנהל שירות של הנתבעת ויחד סיכמו כי התובע יחובר לנתבעת , לקבלת שירותי כבלים ואינטרנט, וכי הנתבעת תדאג לניתוקו מחברת יס ומחברת בזק. למרות התחייבות אותו מנהל, לא נותק התובע מחברת בזק והמשיך לשלם לה תשלומים חודשיים. במקביל, למרות שמסר למנהל טופס הוראת קבע, לא חייבה אותו הנתבעת בחיוב חודשי ורק לאחר מספר חודשים גילה כי קיים חוב . התובע פנה לנתבעת והאחרונה הודיעה לו כי לא התחייבה לנתקו מחברת בזק . בנוסף טען התובע כי לאורך כל התקופה בה היה מחובר לנתבעת, סבל מעוגמת נפש עקב טלפונים רבים שעשה לקבלת הזיכוי וכן לגבי החוב לנתבעת. כמו כן טען כי סבל מניתוקים לסירוגין מהאינטרנט ומהכבלים. התובע מבקש את החזר הכספים ששילם לחברת בזק וכן את התשלום ששילם לחברת הוט היות ולא קיבל שירות מלא.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי לא התחייבה כלפי התובע כי תדאג לנתקו מחברת בזק אלא מחברת יס בלבד. בדיון הסבירה נציגת הנתבעת, מדוע אין ביכולתה החוקית של הנתבעת לדאוג לניתוק לקוח מחברה שאינה חברת יס. כמו כן טענה כי הוראת הקבע שנתן התובע לא היתה תקינה וחזרה ולמרות פניות אל התובע באמצעות מסרונים ושיחות טלפון , לא הסדיר התובע את התשלום לנתבעת. הנתבעת פרטה את הפעמים בהם פנה התובע לנתבעת, לרבות לאחר מדרון ערוצים ובכל פעם הוסבר לו כי עליו להסדיר את החוב לנתבעת. בסופו של דבר סולק החוב רק לאחר ניתוקו של התובע מהנתבעת ופניה להליכי גביה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים, מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

1. בדיון , נשאל התובע לגבי דרך חישוב התביעה. התובע לא הראה כיצד הגיע לסכום החזר מבזק בסך של 530 ₪, כאשר לפי החשבוניות והמסמכים שהציג, הסתכם הסכום בכ-228 ₪ (חיוב מיום 22/11/14 ועד 31/1/15) , כאשר בכל חיוב מוצג סכום של 99.30 ₪, עבור החודש האחרון חושב חלק יחסי מיום 22/1/15 ועד ליום 31/1/15.

2. בנוסף, לא ניתנו הסברים מספקים מצד התובע לכך כי המתין כ-3 חודשים עד אשר ברר מדוע לא נותק מחברת בזק ומדוע אינו משלם לנתבעת את דמי המנוי. אין זה סביר בעייני כי התובע לא ידע כי אינו משלם לנתבעת ואני מוצאת כי גרסת הנתבעת כי התובע קשר את אי ניתוקו מבזק כנגד אי תשלום דמי המנוי ולכן בחר שלא לשלם את דמי המנוי, ולכן כנראה גם נותקו ערוצים מסויימים מהמנוי.

3. התובע לא עשה די כדי להקטין את נזקו והיה עליו לדאוג לשלם את דמי המנוי עבור השירות אותו הוא מקבל ומנגד לפנות לערכאות המתאימות על מנת לקבל את ההחזרים להם הוא טוען. בנסיבות אלו גם אין מקום לפסוק לתובע עוגמת נפש והוצאות משהתנהלותו היא זו אשר גרמה לעוגמת הנפש ממנה סבל.

4. לעניין הבטחת הנתבעת לנתק את התובע מחברת בזק, מוצאת אני כי התובע אכן האמין כי כך הובטח לו. אין התובע אמור להיות מודע מתי אפשרי מצד הנתבעת לסייע בניתוקו מגורם כלשהו ובטח אינו אמור לברר עם הנציג על אילו מסמכים עליו לחתום לשם כך, לרבות ייפוי כח. הנתבעת לא הביאה את הנציג עדן למתן עדות , ממנה ניתן היה ללמוד כי לא הובטח לתובע ניתוקו מחברת בזק ולכן אני מקבלת את גירסת התובע לעניין זה.