ת"ק 27460-07-13 זועבי נ' מטרו גרר בעמ

לפיי תביעה כספית ע"ס 10,000 ₪ לתשלום פיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע, לטענתו, בעת שהרכב נתפס לצרכי חיפוש ע"י משטרת ישראל ונגרר ע"י הנתבעת.

התובע טוען, כי ביום 01.08.12 תפסה משטרת ישראל את רכבו מסוג סובארו טנדר (להלן: "הרכב) עפ"י צו חיפוש ובחשד לחלקים גנובים ברכב. עקב כך, נגרר הרכב אמצעות גרר של הנתבעת ושהה במגרשה של האחרונה למשך כשלושה חודשים. לטענתו, הנתבעת ביצעה בשטחה חיפוש ברכב, ואגב כך גרמה לנזקי רכוש בדלת השמאלית, כנף שמאלית, פנס ימין ודלת אחורית של הרכב.

לתמיכה בתביעתו, צירוף התובע תמונות של הרכב הן מלפני התפיסה וממועד העמסתו על גרר הנתבעת והן ממועד השבת הרכב לחזקתו (ת/1, ת/2).

הנתבעת מודה, בכתב הגנתה, כי הרכב נגרר מביתו של התובע בהוראת משטרת ישראל עקב חשד לביצוע עבירה פלילית וכי הרכב שהה במגרשה המורשה לאחסנה ע"י משטרת ישראל למשך כשלושה חודשים. הנתבעת כופרת, מכל וכל, בטענת התובע כי נגרם נזק לרכב במהלך הגרירה והאחסון של הרכב בשטחה, ולראיה - התובע חתם על מזכר שחרור בו אישר קבלת הרכב בחזרה לרשותו ללא שצוינו בו טענות בעניין הרכב או מצבו.

לחלופין, במידה ויוכח כי נגרם נזק לרכב, הרי שהאחריות בגינו מוטלת לפתחה של משטרת ישראל אשר ערכה את החיפוש ברכב. לטענתה, למעט פעולת הגרירה ואחסנת הרכב במגרשה, לא ביצעה הנתבעת כל פעולה ברכבו של התובע.

הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי הרכב שוחרר ממגרשה לאחר שפורקה דלתו האחורית של הרכב בשל חשד לגניבה והועברה למשטרת ישראל על מנת שתשמש כמוצג בהליך פלילי.

בדיון שהתקיים בפניי העידו התובע ונציג הנתבעת, מר טובי אקרש, שחזרו על גרסאותיהם כמפורט בכתבי הטעות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את הראיות שהוגשו לתיק, אני מחליטה לדחות את התביעה, כפי שיפורט להלן.

ראשית יצוין, כי התובע לא הוכיח כי הינו הבעלים של הרכב במועד קרות אירוע הנזק. התובע לא צירף רישיון רכב או כל אסמכתא אחרת המוכיחה בעלותו ברכב. התובע מסר בעדותו, כי יש ברשותו זיכרון דברים המוכיח כי רכש את הרכב מאחר, אך בשל עיקול שהוטל על הרכב לא התאפשרה העברת הבעלות ברכב על שמו (עמ' 5, ש' 9-10). ואולם, התובע נמנע מלהציג את זיכרון הדברים על אף שהודה שמסמך זה מצוי ברשותו. בנסיבות אלו, יש להחיל את החזקה הראייתית, ולפיה הימנעות בעל דין מהבאת ראיה היכולה לתמוך בגרסתו, ראוי כי תפעל לחובתו.