ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות בית שמש
|
27387-02-14
22/12/2014
|
בפני השופט:
מוחמד חאג' יחיא
|
| - נגד - |
התובע:
רחמים סיגאוי
|
הנתבעת:
פלאפון תקשורת בע"מ
|
| פסק דין |
1) מדובר בתביעה לחיוב הנתבעת בסך של 5,000 ₪ בגין אובדן זמן ועוגמת נפש בעטיו של ניוד מספרים מחברת סלולר אחת לנתבעת ולהיפך.
2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.
טענות הצדדים
3) התובע טוען בתביעתו בין השאר, כי נייד ארבעה מכשירי טלפון שלו מחברת סלקום לנתבעת. לטענתו, סוכם כי התובע יקבל כרטיסי "סים" ללא עלות בצירוף עם שתי שלוחות חינם וביטול שירותי תוכן למכשירים. לטענת התובע הוא היה לקוח של הנתבעת יומיים בלבד ולאחר מכן הוא חזר לקבל שירותים מחברת סלקום. לדבריו, שילם לנתבעת עבור היומיים אך מאז הוא מקבל מכתבים ממנה עבור תשלומים לכרטיסי "סים" ושירותי תוכן. בשל כך, פנה התובע מספר פעמים לנתבעת. התובע העמיד את תביעתו כאמור על סך 5,000 ₪, כאשר סכום זה כולל פיצוי בגין עגמת נפש, אובדן זמן וכן בגין מתח ועצבים.
4) הנתבעת טוענת להגנתה בין השאר, כי לתובע לא נגרם כל נזק. לטענתה קוימו כל התחייבויותיה כלפי התובע. טענות התובע בדבר נזקים לכאורה הועלו באופן כוללני ובעלמא ומבלי שהתובע הציג כל ראיה לנזק הנטען. לטענת הנתבעת, ביום 29.11.13, התקשר התובע בהסכם לאספקת שירותים סלולאריים במסגרתו נייד ארבעה קווים מרשת סלקום לרשת הנתבעת, קיבל ארבעה כרטיסי "סים" ורכש שני קווים נוספים, כאשר מלוא פרטי ההתקשרות צוינו בהסכמי ההתקשרות המחייבים והחתומים על-ידי התובע. ביום 3.12.13, ארבעה ימים אחרי ביצוע ההתקשרות האמורה, נייד התובע ארבעה קווים חזרה לחברת סלקום מבלי שפנה אל הנתבעת ומבלי שביקש לבטל את העסקה ובשל כך לא קיבל זיכוי בגין ארבעת כרטיסי ה-"סים", וזאת מאחר והזיכוי בגינם מתבצע באופן אוטומטי בטווח של 14 יום. לטענת הנתבעת, עם קבלת כתב התביעה, וחרף האמור, זוכה התובע בגין מלוא עלות ארבעת כרטיסי ה-"סים" והזיכוי קוזז מהחוב אותו צבר אצל הנתבעת. הנתבעת מציינת בהגנתה כי התובע נייד ארבעה קווים אולם הותיר שני קווים מבלי לנתקם ומשכך חויב בעלות דמי המנוי והשימוש. הקווים נותקו ביום 6.1.14 ביום הראשון שבו התובע פנה לנתבעת לשם ניתוקם. לעניין החיוב בגין ספקי תוכן, ככל שהתובע ביצע שימוש בשירותי ספקי תוכן חיצוניים הרי היה עליו לשאת בתשלום בגין שירותים אלה, יחד עם זאת, כפי שנטען בדיון מיום 18.12.14, התובע זוכה במלוא הסכום שחויב בגין התקשרות עם ספקי תוכן חיצוניים [מוצג נ/1].
דיון והכרעה
5) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי, כי בדין לדחות את התביעה, כפי שיוטעם להלן ובשים לב להוראת תקנה 15(ב) בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי הדין), התשל"ז-1976, לפיה הנימוקים לפסק הדין יובאו באופן תמציתי.
6)מעיון במכלול החומר שהוצג לפני בית המשפט וכן לאחר ששמעתי את דברי התובע בדיון, לא שוכנעתי כי התביעה מגלה עילה, לא כל שכן, עילה ברורה וממוקדת נגד הנתבעת. כלל הוא כי "המוציא מחברו - עליו הראיה". התובע לא הניח לפני בית המשפט בסיס ראייתי ברור ומשכנע לפיו פעלה הנתבעת כלפיו תוך ביצוע עוולה נזיקית, הפרה חוזית או כל עוולה אחרת במשפט. זאת ועוד, מעיון במכלול החומר שהונח לפני בית המשפט עולה כי הנתבעת פעלה כלפי התובע באופן סביר, בכלל זה, התובע זוכה בגין חיובים אף שלכאורה, היה אמור לשאת בהם, זאת גם בשים לב לתקופת ההתקשרות הקצרה שבה קיבל התובע שירותים אצל הנתבעת (למשך כארבעה ימים). בדיון מיום 18.12.14 אישר התובע כי לא נגבה ממנו חיוב שלא היה צריך לשלם [שורות 21-22, עמוד 1 בפרוטוקול].
7)לעניין התביעה לעוגמת נפש, לאחר ששמעתי את דברי הצדדים והתרשמתי מהם, סבורני כי לא הונחה לפני בית המשפט תשתית ברורה ועניינית בכדי לבסס חיוב הנתבעת בפיצוי בגין ראש נזק זה, ולא הונחה תשתית ברורה לעניין גובה הנזק. יובהר בהקשר זה, כי בכל מקרה, אין כל אי-נחת, חוסר הסכמה, אי-שביעות רצון או כל עגמת נפש היא ברת פיצוי כספי.