אלעמור נ' דבדבן החכרת רכב בע"מ ואח'

מחמת תקלה מנהלית שהיא באחריותי פסק דין זה התעכב כטיוטה כחודש. אני מתנצלת בפני הצדדים.

בפני תביעה על סך של 8,516 ₪ בגין נזק לתובע מפגיעה ברכבו מס' רישוי 71-538-61 ביום 17/11/15 על ידי רכב של הנתבעת מס' 1 , מס' רישוי 12-543-72 , שנהג בה הנתבע מס' 2 , ביציאה מהישוב כסיפה. עצם הפגיעה אינה במחלוקת אלא החבות. לטענת הנתבעים התאונה קרתה כאשר בן התובע (להלן: "הנהג") בלם בהפתעה בכיכר בגלל רכב שלישי שהפתיע. גרסה שהיא במחלוקת.

הנתבעים או מי מהם לא מסרו הודעה לביטוח מטעמם ועל כן התובע הפעיל את הביטוח שלו ותבע את ההשתתפות העצמית ששילם על הנזק, על ירידת הערך , השבת היקף הביטוח כפי שהיה והוא גם תבע הפסד הנחת תביעות .

על פי תקנות התעבורה בלימת פתע ככלל אסורה אלא אם כן, בין היתר, כדי למנוע תאונה שאי אפשר למנוע אותה בדרך אחרת (תקנה 53 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ). על הנוהג בדרך להיות ערני גם לרכבים האחרים ולשמור מרחק מהרכב שלפניהם. גרסת הנהג הייתה שעצר כי הגיע לכיכר . לגרסתו הנתבע מס' 2 לא היה ערני לדרך ולכך שנעצר לפני הכניסה לכיכר. הנתבע מס' 2 לא הוכיח כי היה אירוע של בלימה פתאומית. בגלל עבודות בכביש במקום לא הייתה תאורה. לגרסת הנתבע מס' 2 שהועלתה לראשונה דיון לרכב התובע לא היו אורות בלמים. אבל זו לא הגרסה בכתב ההגנה כאמור לעיל. התובע חלק על הטענה כי לרכבו לא היו אורות בלמים. הנהג העיד כי היה תמרור של כיכר עם מחזיר אור שהזהיר מפני הגעה לכיכר . הנתבעים לא סתרו זאת .

אני מאמינה לנהג כי הוא לא בלם בלימת פתע וכי הנתבע מס' 2 פגע ברכבו כי לא היה ערני מספיק לתנאי הדרך ולעצירת הרכב לפניו לפני כיכר. לכן אני קובעת כי החבות היא של הנתבע מס' 2.

הנתבעת מס' 1 השכירה לגרסתה את הרכב לנתבע מס' 1. לא הוגשה על כך אסמכתא . הנתבעת מס' 1 לא שלחה נגד הנתבע מס' 2 הודעת צד שלישי. על כן אני מחייבת את הנתבעים 1-2 ביחד ולחוד.

הנזק על פי אישור המבטחת מיום 29/2/16 מורכב מ- 1,995.00 ₪ דמי השתתפות עצמית, דמי השתתפות עצמית ירידת ערך בסך של 1,531 ₪ , וכן דמי ביטוח השבת היקף הביטוח לקדמותו בסך של 447.00 ₪ (אישור מיום 29/2/16 של חברת הביטוח הפניקס). סה"כ : 3,973 ₪. כן צוין כי יתכן נזק נוסף של העדר מתן הנחה. הסכום שנתבע הוא : 5,443 ₪ .– האישור של המבטחת לגבי הפסד זה הוא כי הסכום הוא : 4,543 ₪.

באישור המבטחת צוין כי הנושא ייבדק בעת החידוש.

מאחר והביטוח הסתיים ביום 31/5/16 והדיון היה לאחר כ- 6 חודשים לאחר מועד זה אזי אילו היה הפסד בפועל , ניתן היה להוכיח זאת על ידי הגשת אסמכתא. דבר שלא קרה. לכן בהעדר אישור על ההפסד בעין התביעה לפיצוי זה נדחית כי לא הוכח ההפסד. כן צוין באישור של המבטחת כי האישור אינו מתייחס להנחות נוספות שסכומם לא צוין. אך גם אלה לא הוכחו.

התביעה מתקבלת על הסכום של 3,973 ₪.

סוף דבר

הנתבעים ישלמו לתובע ביחד ולחוד סך של 3,973 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 29/2/16 ועד ליום התשלום המלא בפועל. כמו כן הנתבעים ישלמו לתובע ביחד ולחוד את אגרת בית המשפט בסך של 85 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 14/5/16 ועד ליום התשלום המלא בפועל.