בפני תביעות כספיות (תביעה ותביעה שכנגד).
התובעים שרון אסיאלוב וגלינה אסיאלוב (הם הנתבעים בתביעה שכנגד) עתרו בתביעתם שהוגשה כנגד הנתבע יצחק אמירה (הוא התובע בתביעה שכנגד) לביטול עסקה מיום 31.5.13 בה רכשה תובעת 2 דלת פלדה מסוג רב בריח (להלן "הדלת") לדירת התובעים בעסק התובע יצחק אמירה (הוא התובע שכנגד), דלת בה לטענתם נתגלו פגמים שלא ניתנים לתיקון והתקנתה היתה לקוייה, ולחיוב הנתבע בתשלום סך של - 10,000 ₪ כשסכום זה כולל בתוכו את הסכום ששילמו לנתבע עבור הדלת שרכשו בסך של - 2,500 ₪, וכן סך של - 800 ₪ ששולמו עבור התקנת הדלת והוצאות משפט ועוגמת נפש שנגרמו להם. כך גם עתרו הם לחייב את הנתבע להחזיר להם את הדלת הישנה שפורקה עת הותקנה הדלת אותה רכשו מהנתבע.
בכתב ההגנה ובתביעתו שכנגד עתר התובע שכנגד אמירה יצחק (הוא התובע שכנגד) לדחיית תביעת התובעים אסיאלוב שרון וגלינה (הם הנתבעים שכנגד) בציינו כי ביום 31.5.13 נערך הסכם בין התובעים, הם הנתבעים שכנגד, ובינו לרכישת דלת רב בריח תמורת הסך של- 2,500 ₪ בתוספת מנעול כספת מיוחד (להלן: "העסקה"). על חשבון תמורת העסקה שולמה על ידי התובעים, הם הנתבעים שכנגד מקדמה בלבד בסך של – 200 ₪. הדלת הורכבה בבית התובעים ביום 7.6.13 בהתאם להסכם ולאחר שנלקחו מידות התואמות את פתח הדלת בביתם. לאחר הרכבת הדלת לשביעות רצון הרוכשים, שילם תובע 1 לנתבעת סך של – 800 ₪ במזומנים על חשבון הפרש התמורה שנותרה לתשלום, ולסכום הנותר לתשלום בסך של - 1,500 ₪ מסר תובע 1 לנתבעת פרטי כרטיס האשראי שלו. ביום 9.6.13 הוברר לנתבע כי לא שולמה על ידי התובעים יתרת התשלום המגיעה מהם תמורת הדלת בסך של - 1,500 ₪, סכום שהיה על התובעים לשלם עבור תמורת הדלת, ואף שמסר תובע 1 את פרטי כרטיס האשראי שלו לחיוב התובעים בסך של – 1,500 ₪ ביטל תובע 1 את החיוב בכרטיס האשראי בבנק. הוסיף וטען התובע שכנגד (הוא הנתבע) כי פנה לתובע 1 לתשלום הסך של - 1,500 ₪ אלא שזה סרב לשלמו כשבפיו טענה שהדלת פגומה, אינה דלת מקורית של חברת רב בריח, והתקנתה לא בוצעה כראוי. הוסיף הנתבע שלבקשת תובע 1 לפיה יגיע המתקין לבית התובעים לבדוק טענותיו, הרי אף שלא היה בטענותיו ממש, הגיע התובע שכנגד (הוא הנתבע) עם המתקין שהרכיב את הדלת לבית התובעים ביום 7.7.13 אלא שהתובע ואחרים שהיו עמו סילקו אותם מהמקום. התובע דרש את החזרת הסכום ששילם על חשבון רכישת הדלת וזאת ללא כל הצדקה ואת השבת הדלת הישנה לביתו.
התובע שכנגד (הוא הנתבע) עתר לדחיית תביעת התובעים שהוגשה נגדו ולחיוב הנתבעים שכנגד (הם התובעים) בתשלום מלוא תמורת הדלת שרכשו בצרוף ריבית, הפרשי הצמדה הוצאות ועוגמת נפש שנגרמו לו.
בעדותו בבית המשפט תאר תובע 1 (הוא הנתבע שכנגד 1) את השתלשלות הארועים בציינו הדברים הבאים:
"ביום 02.06.13 אשתי רכשה דלת פלדת אצל הנתבעת. היא התקשרה אלי טלפונית ואמרה לי שהיא נמצאת בחנות ברח' הס בנתניה בחנות שמוכרת דלתות פלדה. אמרה שהיא רוצה לרכוש דלת במחיר של 2,500 ₪ בשביל הכניסה לדירה שלנו. אמרתי לה לא לקנות בלעדי שום דבר כי אני צריך לבוא ולראות את המוצר. היא אמרה שהיא כבר עשתה הזמנה ושילמה מקדמה ורכשה אצל הנתבע דלת פלדה בשביל הדירה במחיר של 2,500 ₪. אני אמרתי לה בטל' שעדיין אפשר לבטל את העיסקה ושיחזירו את המיקדמה שהיא נתנה, מדובר במיקדמה של 200 ₪ ושהיא תבטל את העיסקה. אז התחיל ויכוח ביני לבין אשתי בטל' ובסופו של דבר היא לא ביטלה את העיסקה, אני ויתרתי והיא רכשה את הדלת מהנתבע. ביום שישי, 07.06.13, הגיע לדירה שלנו ברח' שדרות בנימין 61/7 בנתניה המתקין יחד עם הדלת כדי להתקין את הדלת בכניסה לדירה. המתקין נשלח מטעם הנתבעת. הייתי בדירה כשהמתקין הגיע. אשתי גם היתה בדירה כשהמתקין הגיע ובשעה 10:00 היתה צריכה ללכת. המתקין עבד והתקין את הדלת. אני יצאתי לקניות בשלב מסויים. הבן שלי הגדול היה בדירה בזמן שהמתקין עבד והתקין את הדלת בכניסה לדירה. לפני שיצאתי מהבית לקניות, בזמן שהמתקין עבד והתקין את הדלת, התקשרתי טל' לנתבע לחנות ונתתי לו את מס' כרטיס האשראי כדי להשלים את הסכום של מחיר הדלת באופן שאני נתתי למתקין 800 ₪ במזומן ואת היתרה עד לסך של 2,500 ₪ וזה היה 1,500 ₪ כי 200 ₪ כבר אישתי שילמה בחנות, נתתי באמצעות מספר כרטיס האשראי שלי שמסרתי אותו בטל' לנתבע ואני אחרי זה יצאתי מהבית ובני נשאר. הנתבע טוען שהתשלום של הסך של 1,500 ₪ לא בוצע. אני אומר שהם יכלו לראות את זה מיד. אני לא נתתי הוראה לבטל את הוראת החיוב שלי בכרטיס האשראי. אני יודע למה החיוב בכרטיס האשראי לא עבר בבנק, זה בגלל שלא היה לי מספיק כסף במסגרת של כרטיס האשראי עד לסך של 1,500 ₪ אלא היה רק במסגרת כרטיס האשראי שאפשר לחייב אותי ב-1,300 ₪ כי היו לי כבר קניות באותו חודש. לכן החיוב של 1,500 ₪ שאפשרתי לנתבע לבצע לא עבר. אם הנתבע היה מתקשר אלי מיד אז הייתי משלים לו את הסכום, כלומר: הייתי נותן הוראה לחיוב בכרטיס אשראי על 1,300 ₪ וזו מסגרת שהיתה לי לאשראי בבנק ומשלם לו במזומן 200 ₪, אבל הוא לא עשה את זה. לגבי הדלת שהותקנה אצלי בבית אז אני אומר שהדלת פגומה, היא הותקנה באופן שהיא עקומה עד היום. אני לא מרגיש בטוח בבית. יש מרווח בין המשקוף לבין הדלת. יש תמונות בתיק שמעידות על הפגמים. כל הקיר מסביב למשקוף נוצרו בו סדקים בעת ההתקנה. אני גם אשלח לביהמ"ש תוך 15 יום מהיום תמונות בצבע מהתמונות שצרפתי לתביעה ושהם בשחור-לבן. יומיים אחרי התקנת הדלת או שלושה ימים אחרי התקנת הדלת פניתי אל הנתבע בטל' וביקשתי לבטל את העיסקה. הוא לא הסכים. הנתבע בא לדירה, ראה את הדלת, פרץ ויכוח בינינו והוא עזב את המקום. אני גם לא הייתי בסדר בזמן הויכוח כי הבן שלי התעצבן, הוא ראה את ההתקנה ביום ההתקנה וראה שהמתקין דופק בדלת וזה פוגע בקירות. בגלל שהדלת היתה עקומה המתקין רצה ליישר את הדלת אז הוא דפק ונגרמו הנזקים וגם נוצר המרווח שבין המשקוף לדלת. בסופו של דבר, אני מבקש לציין שכלקוח פעלתי כחוק שכן תוך 14 יום מיום ביצוע העיסקה יכולתי לבטל את העיסקה ולקבל חזרה את הכסף ששולם. אני מבקש לפסוק את סכום התביעה בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות. אני מבקש לקבל חזרה את הדלת הישנה שהיתה מותקנת אצלי בבית למרות שכבר נגרם נזק ואי אפשר להתקין אותה חזרה כפי שהיתה. גם לא קיבלתי תעודת אחריות. בעת התקנה נותנים תעודת אחריות אך לא נתנו לי. אני גם רוצה לומר שהתקשרתי לחברת רב בריח והם אמרו לי בטל' שהנתבע הוא לא משווק מורשה שלהם ויש להם סניף בנתניה באזור התעשיה החדש ורק אותו סניף הוא משווק מורשה לרב בריח. הם אמרו שהנתבע לא מורשה להתקין דלתות רב בריח. הדלת שאשתי קנתה מהנתבע היא דלת פלדה. אני לא יודע אם זו דלת של רב בריח אבל זו דלת פלדה והמנעולים הם כן של רב בריח אבל המשקוף והדלת עצמה, אני לא יודע אם הם של רב בריח או דלת פלדה רגילה. אני מבקש לדחות את התביעה שכנגד שהוגשה נגדי ולקבל את התביעה שאני הגשתי כפי שהעדתי".
הנתבע, אמירה יצחק, הוא התובע שכנגד תאר בעדותו את השתלשלות הארועים בציינו הדברים הבאים:
"יש לי חנות שאני מוכר דלתות של רב בריח. אני משווק מורשה של רב בריח. יש לי מתקינים מורשים וגם אני מתקין מורשה של רב בריח. בגלל שנפצעתי אז אני לא מתקין באופן אישי אבל מתקינים מורשים של רב בריח מתקינים דלתות של רב בריח בבתי לקוחות. יש לי חנות ברח' הס 6 נתניה והיא פועלת למעלה מ-30 שנה. ביום 02.06.13 הגיעה לחנות גב' גלינה אסאילוב עם חברה שהיא שכנה שלה לפי מיטב זכרוני. גלינה וגם חברה שלה כל אחת מהן הזמינה דלת של רב בריח להתקנה בביתה של כל אחת מהן. אני רוצה להדגיש שהתובע 1, בעלה של גלינה, מהרגע הראשון לא רצה להתקין בביתו דלת של רב בריח שאשתו תיקנה. אני לא ידעתי מזה אבל עכשיו שמעתי את זה לראשונה מהתובע שהעיד שהוא דיבר בטל' עם אשתו בזמן שהיתה בחנות והיא סיפרה לו שקנתה בחנות דלת רב בריח, והוא מיד אמר לה שהיא תבטל את העיסקה. אני הייתי בחנות כשאשתו של התובע קנתה בחנות ביום 02.06.13 דלת של רב בריחה תמורת הסך של 2,500 ₪. היא שילמה על חשבון 200 ₪. נשלח מודד לקחת מידות בביתם של התובעים ולפי המידות שהמודד ביצע, אנחנו הכנו את ההזמנה כלומר הכנו דלת פלדה של רב בריח במידות מיוחדות לדירת דלת התובעים ובצבע מיוחד כפי שהזמינה אשתו של התובע וזה רשום בהזמנה. היא גם ביקשה להתקין מנעול נוסף על הדלת הזו שהיא הזמינה וגם את זה ביצענו. הצבע שכתוב בהזמנה של התובעת 10/7 פירושו צבע מיוחד שהזמינה שהוא דובדבן בחוץ ושנהב בפנים. בתאריך 07.06.13 הגיע מתקין מורשה מטעם רב בריח שאני עובד איתו לבית התובעים והתקין את הדלת בכניסה לדירת התובעים. הוא קיבל מהתובע 800 ₪ במזומן והתובע התקשר אלי לחנות ומסר לי בטל' פרטי כרטיס אשראי שלו ואמר שאת היתרה בסך 1,500 ₪ הוא משלם בכרטיס אשראי שאת פרטיו הוא נתן לי כדי שהוא יחוייב. אני מעביר את הפרטים של כרטיס האשראי שהתובע או כל לקוח מוסר לי לחב' רב בריח שהיא זו שמייצרת את הדלת ומבצעת את התשלום וכך עשיתי בעניינו של התובע ומסרתי לרב בריח, מחלקת החשבונות, את מספר כרטיס האשראי שמסר לי התובע והסכום של 1,500 ₪ שצריך לחייב אותו על פי כרטיס אשראי זה. נמסר לי מחב' רב בריח שהלקוח כלומר התובע ביטל את התשלום על פי פרטי כרטיס אשראי זה שהוא מסר לי. תעודת אחריות לדלת המותקנת בבית הלקוח, הלקוח מקבל אחרי גמר התשלום. מאחר והתובעים לא שילמו את מלוא התמורה עבור הדלת ונשארו חייבים 1,500 ₪, אז לא נשלחה לתובעים תעודת אחראיות. התקשרתי טלפונית לתובע והוא ביקש ממני שאגיע לדירתם של התובעים ואראה שהמתקין התקין את הדלת שהיא עקומה. קבעתי איתו בשעה מסויימת והגעתי יחד עם טכנאי לבית התובעים לבדוק ולראות אם יש משהו שצריך לתקן. נתקלתי במעשה ביריונות עד כדי מכות כמעט מבלי שיכולנו לראות אם יש איזה ליקוי או פגם או אם הדלת עקומה כטענתו ולא יכולנו כמובן לעשות דבר. פשוט גורשנו מטעם על ידי התובע ובנו. אני לא מקבל את דברי התובעים בקשר לטענות שלהם לגבי הדלת שהרי הדלת הזו מותקנת בבית התובעים כבר מיום 07.06.13 וכל הזמן הדלת הזו בשימוש ואני לא מבין מה הטענה של התובעים פרט לכך שלא שילמו את יתרת התשלום והם צריכים לשלם את חובם בסכום של 1,500 ₪ והכל בתוספת כל הסכומים הנוספים כפי שתבענו בתביעה שכנגד. באשר לטענת התובעים שהדלת היא לא דלת של רב בריח אז אני מגיש דו"ח בקרת איכות שנשלח על ידי מבקר האיכות רפי בן שלום שכתב את שמו בכותרת של דו"ח בקרת האיכות מספר 9451 ותאריך הבקרה הוא 14.9.14 וכתוב שהדלת שהותקנה בביתם של התובעים היא דלת רב בריח של חב' רב בריח, כך שהטענה שזו לא דלת של רב בריח לא נכונה. המסמך מוגש ומסומן נ/1. אני אומר שזו חוצפה שתובעים שהותקנה אצלם דלת רב בריח בדירה והדלת הזו מורכבת אצלם בדירה כבר שנה וחצי לא שילמו את יתרת הסכום המגיעה לנו תמורת הדלת הזו כשיתרה זו היא בסך של 1,500 ₪. לכן הוגשה התביעה שכנגד. התובעים מכפישים את השם של הנתבעת שזה עסק שפועל כפי שציינתי במקום שבנתניה שנים רבות. מבקש לדחות את תביעת התובעים שהוגשה כנגד הנתבעת ולחייב את התובעים בתשלום הסכומים שנתבעו בתביעה שכנגד".
עד מטעם התובע שכנגד (הוא הנתבע) מר ויקי לניאדו, תאר בעדותו את השתלשלות הארועים בציינו כדלקמן:
"אני מתקין של רב בריח. אני מתקין מורשה של רב בריח. אני התקנתי דלת של רב בריח ב-07.06.13
בבית של שרון וגלינה אסאילוב בנתניה. התקנתי את הדלת, הכל היה בסדר, לא היו תלונות. האשה
שילמה לי חלק מהסכום במזומן והשאר שולם בכרטיס אשראי לעסק של הנתבע. אח"כ הבנתי מאמירה יצחק שהתקשר אלי ואמר לי שהתובעים מתלוננים שיש להם בעיה עם הדלת. הוא קבע יום עם התובעים כדי להגיע אליהם ולראות אם יש בעיה כלשהי, ואם יש בעיה אז לתקן אותה. הגעתי יחד עם יצחק לבית התובעים לבדוק את העניין. באנו כדי לראות אם יש צורך לתקן משהו, אז יצאו אלינו כמה חבר'ה, אולי הילדים של התובעים והתחילו להתלונן על כל מיני בעיות בדלת ולא נתנו לנו לראות את התקלות ולתקן את הדלת ואמרו לנו לכו מפה והלכנו מהמקום".