בוצר נ' אתגר ספרים (2007) בע"מ

1.התובעת רכשה מהנתבעת ערכת לימוד לבני נוער שמופעלת דרך המחשב. לטענתה, הנתבעת גרמה לה לחשוב כי העלות של הערכה היא 2,400 ₪ אך בפועל חייבה אותה בסך של 5,280 ₪. לטענתה ניסתה ליצור קשר טלפוני עם הנתבעת מספר רב של פעמים אך לא היה מענה טלפוני במשך תקופה ממושכת. מכאן התביעה להשבת מלוא סכום העסקה.

2.דין התביעה להידחות. להלן נימוקיי:

א.לכתב ההגנה צורפו מסמכי הרכישה של ערכת הלימוד ואשר לא צורפו לכתב התביעה. סמכים אלה כוללים "חוזה מכר/קבלה זמנית" וכן העתק שובר הקבלה בגין תשלום מלוא מחיר הערכה באמצעות כרטיס אשראי. בשני המסמכים כתוב בבירור הסכום הכולל של הרכישה בסך 5,280 ₪ ואשר ישולם ב-24 תשלומים על סך 220 ₪ כל אחד.

ב.התובעת לא טענה שהמסמכים האמורים לא נמסרו לידה במעמד הרכישה. ללמדך, שטענתה שלא ידעה את מחיר העסקה, היא נעדרת כל בסיס.

ג.לכתב ההגנה גם צורף טופס "הזמנה לפגישה" שמתעד הזמנה טלפונית מטעם התובעת לפגישה בביתה לשם הצגת הערכה ותוכנה. התובעת גם מאשרת שהפגישה התקיימה בביתה בנוכחות נציג של הנתבעת והערכה אכן הוצגה בפניה, אך טוענת שהדבר נעשה בחטף וללא מתן הסבר מקיף לגבי הערכה. התובעת היתה יכולה לבקש הסבר מקיף יותר בהמשך, אך לא עשתה כן ובכל מקרה גם אם טענתה זו היא נכונה (ושאגב, מוכחשת על ידי הנתבעת) הדבר לא מזכה אותה בביטול העסקה והשבת כספה.

ד.לכתב ההגנה צורף מכתב שנשלח בפקס על ידי התובעת לנתבעת, ואשר נושא תאריך 12.4.16, ולפיו התובעת ציינה כי נאמר לה שעליה לשלם 2,400 ₪ בעוד שחויבה בסך 5,200 ₪ (כך במקור). בהמשך, התובעת ביקשה לבטל את העסקה. בקשה זו נעדרת כל בסיס וזאת מאחר ומועד הרכישה הוא 16.2.16 ובעוד שהבקשה בכתב לביטול העסקה היתה רק ביום 12.4.16 קרי, אחרי חודשיים. כידוע, לא ניתן לבטל עסקה באיחור כה משמעותי. בנסיבות העניין, אין תחולה לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) תשע"א – 2010, לאור הזמן הרב שחלף.

3.על כן, התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 600 ₪.

4.כל אחד מהצדדים רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז תוך 14 יום.

המזכירות תשגר העתק פסק הדין לצדדים.