ההלכה שעוברת כחוט השני בפסיקה בסוגיה זו קובעת:
"נקודת המוצא היא כי "לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה" (סעיף 2(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007). זה מכבר עמד בית משפט זה על הטעמים המונחים ביסוד חיובו של הבא בשערי בית המשפט בתשלום האגרה. ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט (ראו: בש"א 4248/08 מקמלאן נ' מקמילן ([פורסם בנבו], 7.10.2008); ע"א 155/75 פקיד שומה נ' להד פ"ד כט(2) 505, 506 (1975)). כמו כן, עם תשלום האגרה מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים (ראו: בג"צ 6490/04 נאדר מוחמד עלי צביח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית פ"ד נט(3) 742 (2005)). נוסף לכך תשלום האגרה, במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק (ע"א 8743/04 בר-נר נ' רוט ([פורסם בנבו], 20.12.2004)) ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך (ראו: רע"א 2623/02 סיס עיצוב ריהוט ציבורי בע"מ נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ פ"ד נ"ז(1) 717 (2002); ע"א 10537/03 מדינת ישראל (הנהלת בתי המשפט - המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות נ' יש-גד תעשיות לתשתית (1993) בע"מ פ"ד נט(1) 642 (2004); מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ -פירוק נ' עיריית תל אביב יפו (לא פורסם, 31.7.2006)).
אל מול האינטרסים הציבוריים האמורים המצדיקים חיוב בעל דין בתשלום אגרה, ניצבת זכות הגישה לערכאות, אשר בדבר חשיבותה בשיטתנו דובר רבות והיא יסוד מוסד בשיטתנו המשפטית (ראו למשל: רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ פ"ד מד(1) 647, 650 (1990); רע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ פ"ד נא(3) 577, 627 - 629); רע"א 5027/09 פלונית נ' משרד המשפטים ([פורסם בנבו], 2.6.2010)).
נקודת האיזון הראויה מחייבת קיומו של מנגנון שבכוחו להבטיח כי מחד שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה. ומאידך מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה. כזהו המנגנון הקיים ומוסדר בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: התקנות) ולפיו, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה מקום בו שוכנע כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה". (ראו: אורי גורן, בספרו הנ"ל, עמ' 870-871; ראו גם רע"א 10498/06 הנ"ל).
המנגנון האמור, מבטיח אפוא כי הפגיעה בזכות הגישה לערכאות תעשה בהתאם לכללים שהותוו בפסקת ההגבלה הקבועה בסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, דהיינו, שתהא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש (ראו שלמה לוין פרוצדורה אזרחית - סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט (תשס"ג) 4).