ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
25483-04-14
31/01/2015
|
בפני השופטת:
אפרת בוסני
|
| - נגד - |
תובע:
אריאל אברהם
|
נתבע:
אורן אלקובי
|
| פסק דין |
הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.
לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והתרשמתי מעדותם, בחנתי את כתבי הטענות על נספחיהם, ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, ראיתי מקום לקבוע כי דין התביעה להתקבל, אם כי בחלקה.
מצאתי לקבל את טענת הנתבע כי מדובר בדברי פרסומות בתכנים דומים לאלה שנדונו בתביעה שהתובע הגיש בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה כנגד אחיו של הנתבע שלפניי. (ת"ק 10911-02-14). דברי הפרסומת נשלחו לאותה כתובת דואר אלקטרוני של התובע בהליכים בבית המשפט בחיפה, אולם כתובת השולח הייתה שונה: mesarimisrael@gmail.com.
אף שלטענת התובע 10 מתוך 14 דברי פרסומות נשלחו אליו בחודש ינואר 2014, והגם שבהליך בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, על פי פסק הדין שניתן שם, דובר בדברי פרסומת מאותו החודש, התובע בחר לפצל את תביעתו, לבית המשפט בחיפה ובתיק זה. בהקשר זה לא מצאתי לקבל את טענת התובע כי לא ידע שהנתבע בתיק זה הוא אחיו של הנתבע בהליכים בחיפה. שני הנתבעים נושאים אותו שם משפחה ותכני הפרסומת דומים. התרשמתי כי מדובר בתובע מנוסה בתחום, שבחר במודע לנהל תביעות במקביל בשני בתי משפט שונים.
הנתבע טען כי התובע נרשם לרשימת התפוצה ביום 5.7.12 וכן ביום 7.2.14 והפנה לנספחים ב' ו-ג' לכתב ההגנה. אלא שלא מדובר באותו כתובת שולח של דברי הפרסומת נשוא התביעה. עם זאת, וכפי שבית המשפט בחיפה מצא וקבע בפסק דינו, אני מוצאת לקבוע כי היה בידי הנתבע להסיר עצמו מרשימת התפוצה למשלוח דברי הפרסומת הנדונים בתביעה, מיד לאחר קבלתו את דבר הפרסומת הראשון ביום 19.1.14, ולהקטין בכך את "נזקיו". דבר הפרסומת כלל אופצייה פשוטה להסרה, וגם התובע אישר בעדותו כי יכול היה להסיר עצמו בנקל, קודם למועד בו ביקש הסרה.
במקום זה, כפי שאני מתרשמת, התובע בחר ל"צבור" הודעות ופנה למפרסמים שנמנו על דברי הפרסומת, במקום לשולחם. בהקשר זה אני מקבלת את עדות הנתבע כי במעשיו אלה, גרם התובע נזק תדמיתי לתובע.
ביום 7.2.14 לבקשת התובע, הוסר התובע מרשימת התפוצה של השולח. ביום 8.2.14 בשעה 20:43 וביום 9.2.14 בשעה 05:57. משלוח הודעות אלה לתובע, כמו ההודעה הראשונה מיום 19.1.14, עומד בניגוד לחוק התקשורת (בזק ושירותים) התשמ"ב-1982.
לאור כל האמור, ובהתחשב במכלול נסיבות העניין שעיקרן פורטו לעיל, ובכלל זה אני מוצאת לחייב את הנתבע בגין דבר הפרסומת הראשון מיום 19.1.14 בפיצוי בסך 300 ₪ ובגין כל אחד מדברי הפרסומת לאחר מועד ההסרה בפיצוי בסך 600 ₪, ובסה"כ 1,500 ₪. סכום זה על הנתבע לשלם לתובע בתוך 30 יום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.
משהתביעה ברובה לא התקבלה אינני עושה צו להוצאות.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.