ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
25427-12-17
25/07/2018
|
בפני השופטת:
כוכבה לוי
|
- נגד - |
תובעים:
1. אברהם מרקוביץ 2. הילה מרקוביץ
|
נתבעת:
אמ.אס.גרופ יזום ושיווק פרויקטים בע"מ
|
פסק דין |
1.בפני תביעת התובעים, אברהם והילה מרקוביץ כנגד חברת אמ.אס.גרופ יזום ושיווק פרויקטים בע"מ.
על פי כתב התביעה וגם לגרסת התובעת, התובעת והתובעת בלבד, חתמה על מסמך שכותרתו "בקשה להרשמה לרכישת דירה בפרויקט שכטר בראשונים ברמת גן" ובהסתמך על בקשה זו עומדת לה זכות לטענתה וקמה לה עילת תביעה לטענתה כפי שיפורט להלן.
2.למקרא התביעה עולה בבירור כי אין כל יריבות בין התובע-אברהם מרקוביץ לבין הנתבעת ואני מורה על דחיית תביעתו של אברהם מרקוביץ כנגד הנתבעת.
3.אשר לתביעת התובעת כנגד הנתבעת:
ביום 16.3.17 חתמה התובעת על בקשה להרשמה לרכישת דירה בפרויקט שכטר בראשונים ברמת גן שמוענה אל "קבוצת שכטר נדל"ן". לשון אחרת – התובעת לא התקשרה ולא חתמה על בקשת רכישה מאת הנתבעת שהיא חברת שיווק אלא חתמה על בקשה להרשמה לרכישה מאת קבוצת שכטר נדל"ן.
4.לטענת התובעת, בפגישה לפני חתימת הבקשה נאמר לה על ידי נציג הנתבעת כי הדירה נמכרת על ידי שכטר נדל"ן באישור הדייר-ד"ר מיקי ברגר. עוד נרשם בבקשת הרכישה בכתב יד "היתר עד 5.17". בנוסף טענה, כי נאמר בפגישה שהסכם המכר ייחתם לאחר קבלת היתר בניה אלא שגם בתביעתה לא ציינה, מתי ייחתם לאחר קבלת היתר בניה. לגרסת התובעת, לאחר שנתקבל היתר בניה במאי 2017, חזרה ופנתה בבקשה לקבל הסכם ונענתה כי בשבועיים השלושה הקרובים יישלח אליה חוזה – דוא"ל מ-4.7.17. בתכתובת הדוא"ל בין מתן שטרית-מנהל הנתבעת לאלי כהן מנכ"ל שכטר נדל"ן, ניתן ללמוד כי הסכם הרכישה התעכב עד לכניסת הסכם הליווי לתוקף. לשון אחרת, לא נוכחתי כי חל עיכוב מכוון שלא התחייב מהנסיבות במשלוח הסכם רכישה לתובעת.
5.לטענת התובעת, קיבלה עותק של הסכם רכישה רק ב-23.8.17 "באיחור של 3 חודשים מהמובטח ויותר מ-5 חודשים מחתימת הבקשה להרשמה", אלא שאז הסתבר לה כי הסכם המכר הוא עם חברת מ.א.ש חברת קידום פרויקטים ולא עם שכטר נדל"ן. התובעת נזעמה, היא דרשה חתימה מול חברת שכטר נדל"ן ולא מול חברת מ.א.ש בטענה שההסכם שונה מהותית מההסכם של קבוצת שכטר נדל"ן. ברם, התובעת בתביעתה, לא ציינה ולא טענה כי בעת שחתמה על בקשת ההרשמה הוצג לך נוסח הסכם שכטר נדל"ן שהיה מקובל עליה כך שבאוגוסט 2017 הוגש לה הסכם שונה בתכלית לחתימה.
6.התובעת גם לא פירטה בכתב תביעתה, במה להבנתה הורעו תנאי ההתקשרות על פי ההסכם מאוגוסט 2017 ביחס להסכם של שכטר נדל"ן שכאמור לא נוכחתי שתנאיו היו בידיעתה עת חתמה על בקשה להרשמה. ולא זאת אף זאת, מעיון בנוסח הבקשה להרשמה לרכישת דירה עולה, כי התובעת אישרה בחתימתה כי ידוע לה "שמסמך זה אינו מהווה הסכם, אינו יוצר התקשרות ו/או מחויבות כלשהי, חוזית או אחרת בינינו לביניכם הוא מהווה אך ורק בקשה להרשמה לרכישת הדירה שבנדון כן ידוע לנו כי בקשתנו זו כפופה לקבלת אישורכם בלבד לפי שיקול דעתכם הבלעדי". למקרא פסקה זו בבקשת ההרשמה, עולה בבירור כי התובעת הבינה כי בקשת ההרשמה אינה מקימה לה זכויות חוזיות כלפי קבוצת שכטר נדל"ן. להבנתי, על אחת כמה וכמה, אינה יכולה להקים לה זכויות חוזיות או עילת תביעה כלפי חברת השיווק – הנתבעת שמהווה בגדר שלוחה של קבוצת שכטר נדל"ן לכל היותר.
7.ולא זאת אף זאת, במהלך הדיון הבהירה התובעת כי עילת תביעתה העיקרית עולה מהעובדה שנאלצה להמתין 5 חודשים לנוסח הסכם שלא היה מקובל עליה, במהלך תקופה זו עלה מחיר הדירות בסכום של כ-200 אלף ₪ וכאשר הובהר לה כי לא תוכל לחתום על הסכם רכישה מול קבוצת שכטר נדל"ן והיא נאלצה לרכוש דירה במקום אחר, הרי שנגרם לה נזק כספי אותו העמידה לצורכי תביעה בבית משפט לתביעות קטנות על סך 33,400 ₪. עוד טענה להטעיה כלפי הנתבעת מאחר וזו הטעתה אותה להאמין שיוגש לה הסכם לחתימה מקבוצת שכטר נדל"ן.
8.מעיון ממסמך ההרשמה, לא עולה כל התחייבות של הנתבעת חברת אם.אס.גרופ כלפי התובעת וכאמור גם לא עולה התחייבות כזאת של שכטר נדל"ן כלפי התובעת. לא כל שכן, להציג הסכם לחתימה של מוכרת נקובה שהרי בפירוש נחתמה בקשת ההרשמה מול "קבוצת שכטר נדל"ן" שאינה אישיות משפטית בתור שכזו. ואם לא די בכך, שהרי גם לגרסת התובעת, ההסכם שכן הוגש לה לחתימה הוא הסכם שבהחלט מבהיר שאת הבניין בנתה חברת בוני בניין ופתוח בפ"ת בע"מ, תוך מתן הסבר גם בגוף החוזה לנסיבות בהן המוכרת היא חברת מ.א.ש קידום פרויקטים – הבעלים של דירה 41 על פי הסכם קומבינציה. במשמע, שלא נוכחתי בכל הטעיה שהוטעתה התובעת אשר הקימה לה זכות תביעה שהרי כאמור בקשת ההרשמה לא הקימה כל מחויבות, לא של קבוצת שכטר נדל"ן ולא של הנתבעת כלפי התובעת.