ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות קריות
|
25112-03-16
30/08/2016
|
בפני השופטת:
אלואז זערורה
|
| - נגד - |
תובעים:
זיו כספי
|
נתבעים:
אלה זסובין
|
| פסק דין |
לפניי תביעה כספית ובמסגרתה מבקש התובע כי בית המשפט יורה על חיוב הנתבעת בתשלום על סך 6500 ₪ בגין תקיפת עובד ציבור, הכשלת עיקול, ובזבוז 3 שעות מזמנו בהגשת תלונה במשטרה.
התובע טען בכתב התביעה כי ביום 2.3.16 סמוך לשעה 17:10 הגיע יחד עם מלווה בשם רענן לצרס לביצוע עיקול ברח' אשכולות 4 בדירה 136, כאשר ברשותו צו עיקול כנגד נכדתה של הנתבעת. לטענתו, הנתבעת פתחה את דלת הכניסה ונתנה לו ולמלווה לכנס לדירתה. לאחר שהבין כי איננה דוברת את השפה העברית הוא ביקש לדבר טלפונית עם נכדתה, החייבת בתיק ההוצאה לפעול אשר במסגרתו ניתן צו העיקול. הנכדה הסבירה לנתבעת בטלפון כי יש תיק הוצאה לפועל וכי יש להגיע להסדר בתיק. לגרסת התובע, הנתבעת דחפה אותו תוך כדי צעקות ברוסית וסימנה לו שיצא מביתה. למקום הוזמן סיוע משטרתי והגיעו שני שוטרים אשר הסבירו לנתבעת את מטרת הגעתו אך היא עדיין עמדה בסירובה לביצוע הסדר וכאשר התקרב לכיוון הסלון התקרבה אליו ודחפה אותו ליד השוטרים. לאחר מו"מ עם הנכדה - החייבת, הנכדה הסכימה להגיע להסדר וביקשה מהנתבעת לשלם לתובע סכום של 1000 ₪ תוך שהתחייבה כי תחזיר לה את הסכום. בשל התנהלותה של הנתבעת, התובע הגיש תלונה במשטרה וביזבז 3 שעות מזמנו. במסגרת התביעה, נתבקשתי לפסוק לטובת התבוע, סכום של 4000 ₪ בגין תקיפת עובד ציבור, 1500 ₪ בגין הכשלת עיקול, ו- 1000 ₪ בגין בזבוז 3 שעות מזמנו של התובע בהגשת תלונה למשטרה.
הנתבעת ביקשה להתיר לה להיות מיוצגת על ידי עורך דין אשר מונה על פי חוק הסיוע המשפטי התשל"ב - 1972. בתאריך 18.8.16 נעתרתי לבקשה לאור נימוקיה ולאחר עיון בתגובת התובע. לתובע ניתנה אפשרות להיות מיוצג על ידי עורך דין אך הוא ביקש לייצג את עצמו.
הנתבעת, טענה בכתב הגנתה כי ביום 2.3.16 הגיע התובע מלווה באדם נוסף לדירתה וביקשה לכנס לביתה. התובע לא הציג את עצמו ולא הציג בפניה צו עיקול. הנתבעת טענה כי איננה מבינה את השפה העברית וכי לא הבינה את מטרת הגעת התובע לדירתה. ביוזמתה, פנתה לנכדתה אשר מבינה את השפה העברית טלפונית וזו דיברה עם התובע. הנתבעת טענה כי היא הזמינה משטרה ולדירתה הגיעו שוטר ופקח. השוטר אשר דיבר את השפה הרוסית הסביר לה מה מטרת הגעת התובע לדירתה ונהבהיר כי עליה להגיע איתו להסדר. משביקש התובע לקחת טלוויזיה מבית הנתבעת, היא נאלצה לשלם סכום של 1000 ₪ בכדי לעכב את העיקול. הנתבעת טענה כי התובע הגיש נגדה תלונה במשטרה וכי המשטרה החליטה לסגור את תיק המשטרה מאחר ונסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או העמדה לדין.
בתאריך 22.8.16 התקיים בפניי דיון ההוכחות אשר במהלכו העידו התובע, מר רענן לצריס מטעם התובע, והתובעת. דברי התובעת תורגמו באמצעות נכדתה מהשפה הרוסית. אפשרתי לתובע לחקור את הנתבעת, ובא כוח הנתבעת חקר את התובע והעד מטעמו.
לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי, ובשים לב להסכמת הצדדים למתן הכרעה על דרך הפשרה, ומכח סמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, אני מורה על דחיית התביעה.
התובע לא הוכיח בפניי את טענותיו כי הנתבעת נהגה נגדו באלימות, תקפה אותו או סיכלה את העיקול. העד מטעם התובע אישר במהלך חקירתו כי קרא את כתב התביעה וכי שוחח עם התובע לפני עדותו בפניי, אך הצהיר כי לא הודרך על ידי התובע. לאחר ששמעתי את עדות התובע ,העד מטעמו ואת עדות הנתבעת , ראיתי להעדיף את עדות הנתבעת אשר נתמכה בדו"ח הפעולה שצורף כנספח א' לכתב ההגנה מטעמה.
הדו"ח מחזק ותומך בגרסת הנתבעת, לפיה, בהיותה בת 72 דוברת אך ורק את השפה הרוסית, נבהלה כאשר דפקו בדלתה שני זרים, נכנסו לדירתה ללא הסבר ו/או לאחר הסבר בשפה שאיננה מבינה – וביקשו לקחת את הטלוויזיה מביתה. הנתבעת ביטאה את מצוקתה בפנייה למשטרה. השוטר והפקח אשר הגיעו למקום סייעו לה להבין במה מדובר כפי שהובא בהרחבה בדבריו של רס"ב מוסקלנקו אשר טיפל בפניית הנתבעת ותיעד את האירוע בדו"ח הפעולה. בצד זאת אפנה להודעת המשטרה מיום 14.7.16 אשר לפיה החליטה כי נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או העמדת הנתבעת לדין.
לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.