ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות עכו
|
24575-10-14
09/03/2015
|
בפני השופט:
משה אלטר (שופט עמית)
|
- נגד - |
התובע:
חליל איוב
|
הנתבעת:
גולן טלקום בע"מ
|
פסק דין |
1)בתאריך 13/1/14 הצטרף התובע כמנוי לשירותי התקשורת הסלולארית שמספקת הנתבעת, זאת במסגרת מבצע של חבילת תקשורת לתקופה של 12 חודש, שכללה דקות שיחה ומסרונים ללא הגבלה (לרשתות ישראליות), שיחות ללא הגבלה ל- 55 יעדים בחו"ל (בחיוג 00 או +) וגלישה בנפח של G 6/ G 3, כל זאת בעלות של 59 ₪ לחודש (להלן: "דמי המנוי").
התשלום החודשי של דמי המנוי בוצע באמצעות כרטיס אשראי של התובע, על פי הוראת קבע עליה חתם התובע.
במהלך חודש מרץ 2014 התקבלה אצל הנתבעת הודעה מחב' האשראי, שבאמצעותה בוצע החיוב החודשי, כי לא ניתן עוד לחייב את התובע באמצעות כרטיס האשראי. לכן השהתה הנתבעת את מתן שירותי התקשורת לתובע חוק שהוסבר לו, טלפונית, כי הצטבר חוב ועליו להסדיר באופן מיידי את נושא אמצעי התשלום.
2)לטענת התובע, כעולה מכתב התביעה, בעקבות הבעיה באמצעי התשלום הוא החליט להפסיק את ההתקשרות עם הנתבעת ושלח לה ביום 23/4/14, באמצעות הפקס, בקשה לנתק את המנוי. למרות זאת המשיכה הנתבעת לחייב אותו בדמי המנוי ואף העבירה את הטיפול בחובו לעו"ד מטעמה, אשר שלח לתובע ביום 1/7/14 מכתב התראה בו נדרש התובע לשלם תוך 7 ימים חוב בלתי מסולק בסך 246 ₪, כמפורט במכתב + שכ"ט עו"ד בסך 249 ₪.
עוד נטען ע"י התובע, בכתב התביעה, כי לאחר קבלת מכתב ההתראה הוא יצר קשר טלפוני עם הנתבעת, הסביר ששלח בקשת ניתוק ולמרות זאת נאמר לו, לאחר בירור, כי עליו לשלם את החוב עפ"י מכתב ההתראה ולכן, בלית ברירה, הוא שילם את הסכום שנדרש לשלם, בשני תשלומים.
מאחר שלטענת התובע הוא חוייב בתשלום שלא כדין, הוא הגיש את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 11,497 ₪. סכום זה כולל את החזר הסכום ששילם שלא כדין (500 ₪), הוצאות משפטיות (700 ₪), הפסד שכר ביום הדיון (297 ₪) ופיצוי "לפי חוק משרד התקשרות וחוק הגנת הצרכן" (10,000 ₪).
3)לטענת הנתבעת, כעולה מכתב ההגנה, לאחר שהיא השהתה את מתן שירותי התקשורת לתובע, בעקבות הבעיה באמצעי התשלום, הוא הודיע לה , לקראת סוף חודש אפריל 2014, "כי הוא מעוניין להתנייד מהחברה ומבקש לבטל השהיית השירותים על מנת לאפשר הניוד".בעקבות הודעתו הנ"ל, נאמר לו כי הנתבעת תפתח את הקו לזמן מסויים, לאחר תיאום מוקדם, על מנת שהוא יוכל לבצע את הניוד, אולם בסופו של דבר, משקולים שלו, התובע לא התנייד ואף לא הסדיר את אמצעי התשלום ולכן הצטבר חוב בגין דמי המנוי בסך של 246 ₪. מאחר שהחוב לא סולק במשך תקופה של למעלה מחודש, נשלח לתובע מכתב התראה מעו"ד .
עוד נטען ע"י הנתבעת, בכתב ההגנה, כי רק לאחר שנשלח אל התובע מכתב ההתראה הוא יצר קשר עם הנתבעת וטען כי בסוף חודש אפריל 2014 הוא שלח פקס ובו דרישה לניתוק, אולם פקס כזה לא התקבל אצל הנתבעת. מה גם, שגם אם הפקס ששלח התובע, לטענתו, היה מתקבל אצלה, לא ניתן היה לבצע את הניתוק משום ש "..אין בו את מלוא הנתונים הנדרשים לשם זיהוי וביצוע ניתוק קו משירותי החברה, לרבות 4 ספרות אחרונות של אמצעי תשלום".
עוד נטען על ידי הנתבעת בכתב ההגנה , כי התובע חוייב כדין לשלם את החוב שנצבר, שהסתכם בסכום של 246 ₪. מאחר שהתובע שילם, כנראה בשוגג, סכום נוסף בסך 250 ₪, פעלה הנתבעת לזכותו בגין סכום זה.
לכן מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.