ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
|
24131-10-14
26/05/2015
|
בפני הרשם:
אורן כרמלי
|
| - נגד - |
תובע בת"ק 24131-10-14 ובת"ק 23148-02-15:
אברהם הרריאבי גורן
|
נתבעת צד ג' 1צד ג' 2:
1. עולם ומלואו נסיעות ותיירות בע"מ
2. דיסקבר בע"מ
3. טל תעופה בע"מ
|
| פסק דין |
1.התביעות הן לפיצוי בגין איחור בטיסות שהזמינו התובעים מאת הנתבעת, היא סוכנות נסיעות, אשר גרמו לטענת התובעים לנזקים נלווים ולעוגמת נפש.
הנתבעת הגישה הודעת צד ג' נגד מפעילת הטיסה, חברת טל תעופה בע"מ. לא בוצעה המצאה לצד ג' 1.
2.הצדדים למעשה אינם חלוקים בעובדות.
התובעים, מר הררי (בת"ק 24131-10-14) ומר גורן (בת"ק 23148-02-15) רכשו באמצעות הנתבעת כרטיסי טיסה הלוך ושוב בקו ישראל-ברזיל לרגל משחקי מונדיאל 2014 שהתקיימו בברזיל.
3.מר הררי, רכש בנוסף באמצעות הנתבעת טיסה פנימית בברזיל. מר הררי העלה טענות גם לגבי איחור בהגעת הטיסה הפנימית ליעדה באופן שבגללה החמיץ טיסה פנימית אחרת שהזמין בחברת תעופה זרה, שלא באמצעות הנתבעת. ואולם, יש להעיר כבר בשלב זה כי לנתבעת אין אחריות לאיחור בנחיתה ביעד הסופי בטיסת ההלוך; ובכלל זה אין אחריות לטיסה הפנימית הנוספת שלא הוזמנה באמצעותה. רק אם היה מזמין מר הררי את כל מסלול הטיסה הלוך באמצעות הנתבעת, או אז היתה צריכה הנתבעת ו/או חברת התעופה לשאת באחריות בגין האיחור לטיסה הפנימית הנוספת בברזיל.
4.מטענות התובע עצמו בכתב התביעה, עולה כי הטייס החליט משיקוליו המקצועיים או מהוראות שקיבל ממגדל הפיקוח שלא לנחות בריו דה ז'נרו ותחת זאת לנחות בסאו פאולו. לאחר מכן התקבלה החלטה אחרת ולפיה סב המטוס על עקבותיו ונחת בסופו של דבר בריו דה ז'נרו. הגם שמדובר בעיכוב של 3 שעות במועד הנחיתה, הרי שלכאורה מדובר בשיקול דעת מקצועי שהפעיל הטייס או מי מטעם חברת התעופה ואין מדובר בעיכוב בטיסה בשל התרשלות או תקלה מצד חברת התעופה. בנסיבות אלה פטורות למעשה חברת התעופה ו/או מפעילת הטיסה ו/או סוכנות הנסיעות מאחריות ביחס לטיסת המשך, שלא הוזמנה דרכן. מר הררי בחר להזמין באופן עצמאי טיסת המשך עם קונקשיין קצר מועד ובכך עליו האחריות להחמצת טיסת הפנים הנוספת.
התביעה בעניין זה איפוא נדחית.
5.לאור האמור התביעה נסבה סביב האיחור בטיסת החזור לישראל.
טיסת החזור של התובעים לישראל תוכננה ליום 23/6/14 בשעה 11:52 מריו דה ז'נרו לסאו פאולו. משם הוזמנה טיסת המשך שתוכננה לצאת בשעה 14:10 מסאו פאולו למדריד; וממדריד לישראל.
6.אין מחלוקת בין הצדדים שהטיסה מריו דה ז'נרו המריאה כמתוכנן ונחתה בסאו פאולו בשעה 13:20 באיחור של כ- 10 דקות. ואולם, כשנחתו התובעים בסאו פאולו גילו ששער העלייה לטיסת ההמשך למדריד שהיתה אמורה להמריא בשעה 14:00 נסגר עוד בשעה 13:00, כך שבעת שנחתו התובעים בסאו פאולו – גם אם היו נוחתים במועד המתוכנן (13:10) – לא היו יכולים לטענתם מלכתחילה להספיק להגיע לטיסת ההמשך למדריד. וכך, לאחר 4 שעות וחצי של דין ודברים עם חברות התעופה, נקבעה לתובעים טיסת המשך ליום המחרת; ובסופו של דבר נחתו התובעים בישראל באיחור של 24 שעות.
התובעים טענו להתרשלות של הנתבעת בהזמנת לוח הטיסות, כך שמראש לא היו יכולים להספיק לטיסת ההמשך מסאו פאולו למדריד.
בשל האיחור בהגעה לישראל טען מר הררי כי החמיץ הגשת מכרז חשוב ונפגעו עסקאות שהיו באחריותו. מר גורן טען כי האיחור במועד הנחיתה בישראל בזבז לו זמן וכי הוא נאלץ להעדר יום נוסף מהעבודה. בגין אלו טוענים התובעים לזכאותם לפיצוי.
על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.
דיון ומסקנות:
7.יש להקדים ולהבהיר שעילת התביעה הנוגעת לטיסת החזור לישראל אינה בשל איחור או ביטול טיסה, אלא בשל התרשלות באופן תכנון והזמנת לוח הטיסות עבור התובעים, באופן שבהתאם להזמנה כפי שנעשתה, לא היו יכולים התובעים לעמוד בלוח הטיסות והיו צפויים מלכתחילה להחמיץ את טיסת ההמשך מסאו פאולו למדריד, כפי שקרה בפועל.
לאור האמור אין למעשה רלוונטיות לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 והסעדים על-פיו.