ת"ק 23819-01-14 דאהוד ואח' נ' חלבי ואח'

לפניי תביעת התובע בגין נזק, שגרם לרכבו הנתבע מס' 1, כאשר סטה ימינה לכיוון המדרכה, ופגע ברכב התובע שחנה ליד המדרכה. לרכב התובע (מסוג שברולט ספארק) נגרם נזק בצד ימין אחורי.

הנתבע טוען כי האשם בתאונה הינו צד ג', שרכבו (מסוג מאזדה בצבע ירוק) חנה מאחורי רכב התובע, ויצא בפתאומיות מחניה בצד ימין, ועל מנת לא לגרום לתאונה חמורה יותר נאלץ הנתבע לסטות ימינה, פגע ברכב התובע ובקיר. לרכב הנתבע (מסוג יונדאי) נגרם נזק משמעותי בחלק הקדמי שמאלי מהפגיעה ברכב התובע ונזק בחלק הקדמי של רכבו מהפגיעה בעמוד.

הנתבעת מס' 2 דחתה את תביעת התובע והפנתה אותו לתבוע את צד ג', בטענה לפיה הוא זה גרם לתאונה, ביציאתו הפתאומית מחניה, הנתבע מס' 1 ניסה למנוע פגיעה בדלת של רכב צד ג', סטה ימינה לעבר קיר ובדרך פגע ברכב התובע בחלקו האחורי ימני. הנתבעים טענו כי נהג רכב, שנסע מאחורי רכב הנתבע, ושהעיד לפניי, מר ענאן אסעד חלבי, נסע אחרי צד ג', שעזב את המקום, ורשם את מספר רכב המאזדה.

צד ג' טען כי לא היה מעורב בתאונה, כי יצא מחניה, התייצב בנתיבו ואז הגיע הנתבע במהירות, פגע ברכב התובע, עלה על המדרכה והתנגש בקיר. צד ג' טען כי הנתבע פנה אליו ודרש כי צד ג' ייקח אחריות על התאונה מאחר ואין לו ביטוח והנצבע התחייב לשלם את ההשתתפות העצמית, אך צד ג' סירב לכך. צד ג' טען כי הגיש תלונה במשטרה על איומים מצד הנתבע.

תיק המשטרה בעניין תאונת הדרכים נגנז, ואין בתיק שהוגש לי אלא את עדות הנתבע מס' 1.

בדיון לפניי העידה גב' דאהוד, אשת התובע שישבה ברכב שנפגע. היא העידה כי עמדה במקום, אחרי הכניסה למוסד לביטוח לאומי כשתי דקות עד שהרגישה את הפגיעה בחלק הימני אחורי של רכבה וראתה את הנתבע עולה על המדרכה ופוגע בקיר. היא דחתה את טענת הנתבע כאילו רכב צד ג' חנה מאחוריה, העידה כי רכב לא יכול היה לחנות שם מאחר והיתה כניסה למוסד לביטוח לאומי ועוד כי הנתבע פגע ברכבה מאחור ועלה על המדרכה, דבר המעיד כי רכב צד ג', אותו לא ראתה, לא חנה שם. עדת התביעה גם העידה כי יצאה מהרכב אחרי התאונה בדאגה לשלומו של הנתבע, וראתה כי לא נפצע קשה כצפוי והחל בריצה במטרה לחפש אחר רכב צד ג'.

הנתבע מס' 1 העיד כי בצד ימין של הכביש בדלית אל כרמל הצד השלישי חנה אחרי גב' דאהוד, וביניהם הכניסה למוסד לביטוח לאומי. הנתבע העיד כי צד ג' יצא לפתע שמאלה לתוך הכביש והוא חשש לפגוע בנהג או בנוסעים ברכב צד ג', לכן סטה ימינה ופגע בקיר ובדרכו "שפשף" את רכב התובע. הנתבע גם העיד כי התרגז ויצא מהרכב על מנת לשאול את צד ג' כיצד יצא ככה אל הכביש. הנתבע אף העיד כי ראה כי צד ג' רצה לעצור אחרי התאונה אך בסוף החליט להמשיך בדרכו. הנתבע העיד כי הכיר את אשת התובע מהכפר, ואף ביקר אותה אחרי התאונה וכי את שאדי לא הכיר ולא פגש עד שראה אותו בדיון הקודם (שלא התקיים בגלל אי התייצבות עד ההגנה, הערה שלי, ג.ס.ב.). בחקירה הנגדית העיד הנתבע כי מדובר באזור צפוף, וכי הוא נסע במהירות 40-50 קמ"ש, הוא העיד כי צד ג' יצא מהחניה במהירות, כשהיה במרחק 5-10 מטר ממנו וכי לא בלם, לא הספיק לבלום וסטה ימינה אל הקיר.

עד ההגנה מר ענאן חלבי העיד כי נסע אחרי רכב הנתבע, ראה את רכב צד ג' מתפרץ לכביש אך לא ראה אם אותת או לא מאחר וכלי רכב חסמו את שדה הראיה שלו, ראה את רכב צד ג' פונה ימינה וממשיך בנתיב ישר, העד ראה את הנתבע סוטה ימינה כי לא היה לו זמן לעצור. העד העיד כי עצר לרגע תוך שמירת קשר עין עם רכב צד ג' והמשיך בנסיעה אחריו, למקום בו חנה, רשם את מספר הרכב של צד ג', חזר למקום התאונה ומסר את המספר לנתבע, שהוא מכר שלו. לשאלה בעניין הקרבה בין העד לנתבע השיב כי הוא מכיר אותו רק מהכפר, וכי הנתבע הינו חבר טוב של בן דוד של העד, והם נפגשו בחתונה חודשיים לפני המקרה וזאת כהסבר לכך שזיהה את רכבו כשנסע לפניו. העד גם ציין כי למרות שנסע אחרי רכב צד ג', לא הספיק לפגוש אותו ורשם את מספר הרכב כאשר צג ג' כבר עזב אותו.

צד ג' העיד כי הגיע למקום על מנת לחתום במוסד לביטוח לאומי לקבלת דמי אבטלה, חנה מאחורי רכב התובע, כאשר לפניה הכניסה למוסד לביטוח לאומי ואחריו כניסה לבית. צד ג' העיד כי אותת, הסתכל במראות, יצא מהחניה, עבר את רכב התובע, נסע משם לבית קרובים במרחק 50-70 מטר והלך לביתו. צד ג' טוען כי לאחר יומיים פנה אליו באמצעות שכן, אבי אשת הנתבע, סיפר לו שפגע ברכב אחר, וביקשו כי יפעיל את הביטוח שלו, והנתבע ישלם לו את ההשתתפות העצמית. צד ג' העיד כי סרב והכחיש את הקשר שלו לגרימת התאונה, ואז "התחיל הבלאגן" כדבריו. לשאלותיי טען צד ג' כי לא ראה רכב נוסף שנפגע או שפגע בקיר וכי הכיסוי הביטוחי לרכבו היה מקיף. בחקירה הנגדית השיב כי לא ראה את התאונה ולא שמע, וכי לא היה בורח מהמקום. צד ג' השיב כי טענותיו בכתב ההגנה להודעת צד ג' מבוססות על מה ששמע מאבי אשת הנתבע. הנתבע לא קיבל את טענות התובע, ששאל אותו בחקירה נגדית בעניין מיקום הכניסה למוסד לביטוח לאומי ועמד על טענתו בעדותו.