ת"ק 23370-07-14

לפניי תביעה לפיצוי על סך של 15,891 ש"ח בגין נזק שנגרם לרכבם של התובעים מתאונת דרכים.

1.התובע 2 גרס בכתב התביעה ובעדותו לפניי כי ביום 6.10.2010 בשעה 10:30 לערך יצאו התובעים מבית הקברות בקריית שאול ורכבם נעמד בהמתנה לרמזור כשלפניהם רכב נוסף. הרכב שלפניהם החל לנוע, ואז הם חשו פגיעה ברכב: משאית דאבל טריילר שנהוגה בידי הנתבע 1, שעמדה ברמזור במקביל לרכב התובעים, סטתה לנתיב שלהם ופגעה בכנף הקדמית-שמאלית של הרכב, בפנס ובמגן. התובע הציג סרטון המדגים את מיקום הרכב שלו מיד לאחר התאונה. כמו כן העיד מטעמו השמאי שבדק את הרכב. הלה מסר כי אופי הנזק – מעיכה לכיוון חזית הרכב – תומכת בגרסת התובע. יצוין כי רכב התובע עבר תאונה קודמת ימים בודדים לפני התאונה דנן, אולם הנזקים שנגרמו בעקבות אותה תאונה הם שונים, ואין מחלוקת כי הנזק מושא התביעה מקורו בתאונה דנן. התובע לא הביא לעדות את אשתו, התובעת 1, שהייתה עמו ברכב.

2.הנתבע 1 העיד כי עמד בהמתנה לרמזור עד שהתחלף, ובשלב זה התובע לא היה לצדו. נטען כי התובע נסע במהירות כדי לחצות את הרמזור, אך הואיל והכביש צר, התובע לא הספיק לעצור והתנגש בגלגל הקדמי של רכב הנתבע 1. הנתבע 1 הציג תצלומים שצולמו לאחר התאונה ומהם עולה, לדבריו, כי היה במסלול הימני ולא סטה ממנו. אחיו של הנתבע 1, שנסע ברכב מאחוריו וצפה בתאונה, העיד ותמך בגרסתו.

3.לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בחומר שהוצג; בעלי הדין הדגימו לפניי את אופן קרות התאונה בזירה הווירטואלית באמצעות תכנת "גוגל מפות"; צפיתי בסרטון שהציג לי התובע; והתרשמתי מן העדים – באתי לכלל מסקנה כי גרסת התובע יותר מסתברת והגיונית; וכי הנתבעים, ביחד ולחוד, אחראים לנזק שנגרם לרכב התובעים מהתאונה. עיון בתצלומים שהגיש השמאי מטעם התובע (מוצג ת/2) מעידים כי מדובר בפגיעת מעיכה צדית שהחלה מעל הגלגל ונמשכה לכיוון קדמת הרכב, כמסומן על גבי התצלום. לו היה התובע מתנגש בגלגל של רכב הנתבעים, כפי שטענו האחרונים, סביר להניח שכיוון הפגיעה היה כלפי פנים הרכב, והטמבון הקדמי היה נדחף פנימה. בענייננו הטמבון נדחף כלפי חוץ, באופן שמתיישב יותר עם גרסת התובע שלפיה רכב הנתבעים התנגש בו מהצד ודחף את הטמבון כלפי חוץ. למסקנה זו הגעתי על סמך עיון בתצלומים ושמיעת העדויות, בלא שנתתי משקל לעדותו של השמאי מטעם התובע, שכן השמאי אינו מומחה לשחזור תאונות דרכים. לא ראיתי לזקוף לחובת התובע את העובדה שלא הזמין את אשתו לעדות, כשם שלא ראיתי לייחס משקל רב לעדות של אח התובע. המדובר בעדים שהם קרובי משפחה ובעלי אינטרס, ולכן העדפתי להכריע על סמך נתונים אובייקטיביים. אוסיף כי התצלום שעליו מסתמכים הנתבעים בדבר מיקום רכבם אינו מסיים להם. מתצלום זה עולה כי רכב הנתבעים עומד בצמוד למדרכה. לא סביר בעיניי שזה היה מנח כלי הרכב במועד התאונה. יותר הגיוני שרכבו של התובע 2 נותר כפי שהיה בעת התאונה, ואילו הנתבע 1 הזיז את רכבו והצמיד אותו למדרכה לאחר האירוע, וזהו המנח שנראה בתצלומים שהוצגו.

4.אשר לפיצוי: ראיתי לפסוק לתובע את הנזק הישיר כעולה מחוות הדעת השמאית, בסך של 5,808 ש"ח. לא ראיתי לפסוק לו את שכר הטרחה שנפסק לזכות השמאי בגין התייצבותו לישיבה, שכן לא התגלתה מחלוקת שמאית בתיק זה. עדותו של השמאי לא הייתה בתחום מומחיותו ולא הייתה דרושה לבירור המחלוקת. לכתב התביעה אף לא צורפה חשבונית מס/קבלה בגין התשלום לשמאי אלא רק חשבון עסקה. יצוין שביום 20.10.2014 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה לזכות התובע (שבוטל מאוחר יותר), וכבר אז לא נפסק פיצוי בגין שכר טרחת השמאי בהיעדר אסמכתה לתשלום. היה מקום אפוא שהתובע ימציא קבלה על התשלום. משכך לא ראיתי לפסוק פיצוי מלא בגין שכר טרחת השמאי, אלא להסתפק בסך של 400 ש"ח. לא מצאתי לפסוק פיצוי גם בגין ימי עמידה, שכן לא הופניתי לראיה לכך שרכב התובע עמד שלושה ימים; איני פוסק פיצוי גם בגין שכר טרחת עורך דין משום שמדובר בתביעה קטנה שאסורה בייצוג; וגם לא פיצוי בגין עגמת נפש או בגין זמן בטלה נוסף.

5.סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה. הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעים סך של 6,208 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (13.7.2014) ועד ליום פסק הדין, וכן הוצאות משפט בסך של 800 ש"ח. הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ז בתמוז התשע"ה, 14 ביולי 2015, בהעדר הצדדים.