קולניק(מתלונן) נ' עמית ארבל סוכנות לביטוח (2008) בע"מ

1.בפני תביעה כספית לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התקשורת"), בגין שיגור דברי פרסומת לתובע מבלי הסכמתו.

2.הנתבעת עוסקת לפי דבריה במתן שירותי ביטוח וכן בהפעלת מוקד טלמרקטינג.

3.התובע טוען כי בתאריך 17.5.15 קיבל לטלפון הסלולרי שלו הודעת פרסומת מהנתבעת. בתאריך 30.6.15 קיבל הודעת פרסומת נוספת מהנתבעת שלאחריה לחץ על הודעת הסרה. ואולם, בתאריך 2.8.16 בחלוף יותר משנה מיום שליחת ההודעה האחרונה אליו, קיבל התובע 4 הודעות נוספות בעלות תוכן פרסומי ובתאריך 3.8.16 קיבל הודעת פרסומת נוספת- כולם מהנתבעת.

4.לטענת התובע, בתאריך 29.8.16 התקבלה שיחת טלפון לטלפון הסלולרי של התובע. המתקשרת הזדהתה כנציגה של התובעת בשם כריסטינה וביקשה לשוחח עם התובע. זה האחרון השיב לה שאינו פנוי לשוחח באותה עת.

5.לטענת התובע, על הנתבעת לפצותו בגין שליחת פרסומים אליו, מבלי קבלת רשותו ובהתאם לאמור בחוק התקשורת בסך של 7,000 ₪.

6. לטענת הנתבעת, מעולם לא שלחה הודעת פרסומת לתובע ועל כן יש לקבוע שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו.

דיון והכרעה

7. ההתפתחויות הטכנולוגיות והשימוש ההולך וגובר בתקשורת האלקטרונית הוליד את התופעה הידועה כ"דואר זבל" קרי, הפצה המונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות ובהם הודעות דואר אלקטרוני, הודעות טלפוניות מוקלטות, מסרוני SMS, מכתבי פקסימיליה וכיוצא באלה.

8. ביום 1.12.08 נכנס לתוקף חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (תיקון מס' 40), התשס"ח-2008, ס"ח 518 הידוע בכינויו "חוק הספאם".