לפני תביעה ע"ס 33,500 ₪ לפיצויים והשבת סכומים המגיעים לתובע, לטענתו, מהנתבע, אשר ניכה מס מהעברות כספיות שביקש התובע לבצע מחשבונו אצל הנתבע לחברת "גוגל" באירלנד.
1.התובע הינו, לטענתו, נציג חברת "גוגל" בארץ ומבצע העברה חד שנתית של כספים לחברת "גוגל", אליה הוא מפנה לקוחות. ביום 17/02/15 ביקש התובע לבצע העברה כספית מחשבונו אצל הנתבע ובאמצעותו, בסך 5,400 $, לחברת "גוגל", וביום 28/10/15 ביקש התובע לבצע העברה נוספת ע"ס 7,400 $. בשני המקרים ניכה הנתבע מס הכנסה במקור בשיעור 25% מהסכומים האמורים.
לטענת התובע, לא היה על הנתבע לנכות מס בגין אותן העברות, כשם שלא עשה כן בגין העברות קודמות שהעביר התובע ל"גוגל" ומאחר שקיים פטור מניכוי מס במקור בגינן.
2.הנתבע טען כי, הן בהתאם להוראות דיני מס הכנסה והן בהתאם להוראת נוהל פקיד השומה, מחובתו היה לנכות מס בשיעור האמור, שכן מדובר בכספים שהועברו בגין תמלוגים/שירותי תוכנה. מכל מקום, ככל שימציא התובע אישור פקיד שומה על פטור מניכוי מס במקור, יושבו הכספים לידיו.
3.בדיון שנערך בפני שמעתי את טיעוני הצדדים, אשר אף הגישו מוצגים מטעמם.
עיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בטיעוני הצדדים ובמוצגים שהוגשו, ולהלן החלטתי:
4.מקובלת עלי טענת הנתבע כי פעל לפי הוראת סעיף 170 לפקודת מס הכנסה וכן לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים לתושב חוץ), התשנ"ג – 1992. הדבר אף מקבל משנה תוקף בשים לב להוראת ביצוע מטעם מס הכנסה (ראה נ/4) לפיה שירותי תוכנה או תמלוגים אינם נכללים במקרים בהם ההעברה תתבצע בפטור ממס (שכן לענין תוכנה, מיקום השירות איננו ברור ואין זה חד משמעי כי ניתן במלואו בחו"ל. ולענין תמלוגים קמה חובת ניכוי מס, כמפורט בנוהל). מכאן כי הנתבע פעל לפי ההוראות האמורות לניכוי מס בשיעור 25% מהסכומים שהועברו ע"י התובע. אין חולק כי עובר לביצוע הניכוי, לא הציג התובע בפני הנתבע אישור פקיד שומה לניכוי שיעור מס נמוך יותר או לפטור מניכוי מס. בנוסף, לפי אישור פקיד שומה שהגיש התובע עצמו (ת/2) ציין פקיד שומה כי אף קיימות אמנות מס בין מדינת ישראל למדינות אחרות המחייבות תושב חוץ במס בישראל, כגון, בגין תמלוגים ועוד.
5.אין בטענת התובע כי במקרים קודמים לא נוכה מס או כי הדבר לא היה ידוע לו קודם לכן, כדי לשנות ממסקנה זו. ראשית, לא נבחנה מהות העסקאות הקודמות. שנית, חובת ניכוי המס חלה על הבנק. אין הכספים מועברים לבנק עצמו וממילא הבנק לא התנגד להשבתם ככל שהתובע ימציא אישור פקיד שומה לפטור מניכוי המס. התובע לא הציג אישור כאמור. האסמכתא שהציג, ת/5, איננה מתייחסת לתובע אלא לתאגיד ועוסקת בתשלום בעד שירותים מקצועיים בחו"ל.
6.אף אין בטענת התובע כי לא יהיה באפשרותו לקבל אישור רטרואקטיבי מפקיד שומה, כדי לשנות מהמסקנה האמורה. התובע יכול היה להצטייד באישור האמור מבעוד מועד ובטרם ביצוע ההעברות. בוודאי לענין ביצוע ההעברה השניה, בחודש 10/15, כשכבר היה ידוע לו שבגין ההעברה השניה, מחודש 02/15, ניכה הבנק מס. יצוין כי נציגת הבנק הצהירה כי היו מקרים אחרים בהם נתקבלו אישורים רטרואקטיביים מפקיד שומה. מכל מקום, אם, כטענת התובע, הוא שילם מס ביתר, יכול היה לפנות לפקיד השומה בענין זה.
7.זאת ועוד, לפי הודעת פקיד שומה, ת/2, המס נוכה ל"תושב החוץ" (בענייננו, ל"גוגל"), גם עפ"י אמנות מס בין מדינת ישראל למדינות אחרות, וממילא מי שזכאי לדרוש את החזר המס הוא "תושב החוץ" בלבד.
8.יצוין עוד כי בטופס ההצהרה בדבר ההעברה הראשונה מחודש 02/15 (נ/1) צוינה מהות ההעברה כ"קבלת שירותי תכנה" וסווגה כ"תמלוגים". בטופס ההצהרה לענין ההעברה השניה (נ/3) נרשם מפורשות בבקשה החתומה ע"י התובע "קבלת שירותי תכנה מתמלוגים".
בנוסף, בקשת ההעברה מחודש 10/15 עמדה מלכתחילה ע"ס 5,400 $ (ראה נ/2) ותוקנה ע"י התובע לסך 7,400 $ (ראה נ/3) בשים לב לדרישה לניכוי המס. מכאן שהתובע היה מודע לאפשרות ניכוי המס.
9.לאור כל האמור, לא מצאתי כי עלה בידי התובע להוכיח טענתו לפיה הנתבע פעל שלא כדין.
ממילא יצוין כי, לבד מטיעון כללי ביחס לנזקים נוספים שנגרמו לתובע בגין ניכוי המס כאמור (למעט סכום המס עצמו), אלה כלל לא הוכחו.
10.לאור האמור, התביעה נדחית.
בנסיבות המקרה דנן, אין צו להוצאות.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.